ואולי כן העמדתי אותך בפני מבחן, אבל לא ! באמת נפגעתי !
אבל אולי בתת מודע , הייתי חייבת
ואפילו לא ניסית !
פשוט זרקת הכל
ואני שונאת אותך עכשיו אולי כמו שלא שנאתי אותך אף פעם.
אבל תכלס
אין החבל דק מדיי בין אהבה לשנאה ולי זה כואב מדיי.
מכירים את זה שאתם חולים וכיף לכם כי לכולם אכפת
אז הנה אני חולה,
ולאף אחד לא אכפת. בעיקר לך, ממך ציפיתי ! אולי יותר רציתי..
אני גם רוצה לפעמים להיות נסיכה
ושתעריץ אותי, ותתן לי הכל ממך
איזה בקשה מוגזמת זאת ממך.. בוא נגיד שנסיך אתה לא.. לפחות המובנים שלי.
נמאס לי, נקרע לי הלב מבפנים..הבטן הזאת..זה כואב
ובנוסף לחום ולשיעול ולעובדה שאני לא מרגישה שום חלק בגוף כרגע
גם אתה בא ובמקום לשפר את המצב ולעשות לי טוב
כהרגלך,עושה לי רק יותר רע
זה אמור להיות ככה בכלל ?
עם הזמן כבר התרגלתי