הראש שלי אומר את בדרך הנכונה, הלב שלי צורח 'מטומטמת !' אני נקלעת לסיטואציות שאני לא מצליחה להתמודד איתן.
זאת הפעם הראשונה שאני הולכת עם הראש שלי ולא עם הלב. סליחה אחרי סליחה אחרי סליחה, אני לא יודעת להתמודד, סליחה.
שקר ועוד שקר ועוד שקר, נשבר לי הלב עוד מזמן. אחרי נסיון לשקם אותו, אני מאמינה שמשהו מת, זה לא אותו דבר.
הרגשתי את זה מהריחוק שלך, מהדיבור שלך, מהחוסר רצון להיות איתי. הפכתי לחסינה, שום דבר לא עובר את החומות שלי עכשיו, אני בונה לעצמי מגן ואני נשבעת ששום דבר לא יחדור דרכו. לאהוב זאת לא טעות, אבל צריך לדעת במי להתאהב, וכנראה שעשיתי טעות, אבל איך מתקנים אותה עכשיו אם כואב לי הלב כל כך ?
אני כל כך אוהבת אותך
אהבתי כל דבר בך בלי שום הבדל. אבל גם לי יש את הגבולות שלי, ובשבילך הבלגתי ושכחתי. חצית אותם מספיק והגעת רחוק מדיי.
לקחתי אותי כמובן מעליו, הזהרתי אותך שבסוף אני לא אוכל להחזיק את זה יותר. היה לי כבד מדיי וכואב מדיי
נתתי לנו עוד הזדמנות, חשבתי שאולי בדרך שלך זה יעבוד, לא הסכמתי אבל בכל זאת ניסיתי, כי אני אף פעם לא מוותרת.
והנה הגיע הזמן שלי לוותר ולהמשיך, לשבת אחרי שנפגעתי ממך ליד חברות ולהחזיק את עצמי בכל הכוח שלא לבכות עד שהגוף רועד לי ואני לא מצליחה ללכת. כל המערכות שלי קרסו ברגע, פירקת כל חלק קטן מהבטחון העצמי שלי. הגיע הזמן שלי לעשות תיקון ולהפסיק להוריד מהכבוד שלי בשביל מישהו שלא עושה את אותו דבר בשבילי. הייתי משלמת את כל הכסף בעולם, הייתי נותנת כל דבר רק בשביל להכנס לראש שלך ולהבין איך אתה חושב.
אני לא מצליחה להבין אותך בשום דרך, החשיבה שלי הגיונית, בהבדל מהמעשים שלי. אבל אני לא מצליחה להבין איך אתה אומר משהו ואז עושה משהו אחר.
איך אתה יכול להגיד שאתה אוהב אותי ושאתה לא יכול בלעדיי ושאני חשובה לך ואז לעשות הכל בשביל לאבד אותי ?
למה בדקת את הגבולות שלי ?
אני לא חושבת שמה שעשית היום זה מה שבאמת הוביל לפרידה, אני חושבת שאם זה לא היה מגיע עכשיו זה היה מגיע עוד כמה ימים מחוסר תשומת הלב שנתת לי. מהיחס הלא אכפתי בעליל שקיבלתי. או שהיית משקר לי בדרך אחרת בצפייה שתבוא אחר כך ואני אסלח לך, בגלל שאתה מקבל כל מה שאתה רוצה. אמרתי לך לא בידיעה שאיבדתי אותך סופית, שיגיע מחר ואני שום אחזור להיות לא מעניינת. תחזור לחברים שלך שכמובן יותר חשובים ממני, ואני אצא לך מהראש. אולי גם תלך למישהי אחרת, זה לא שזה לא קרה, התכוונת. להגיד לי שעשית טעות לא ישנה את זה שעשית את זה במודעות מלאה, כשדורכים למישהו על הרגל אומרים שזאת טעות, ללכת ולעשות משהו שחזרתי עליו כל יום, והדגשתי וידעת כמה שזה חשוב לי.
ידעת מה הולך לקרות ובכל זאת סיכנת את הקשר שלנו, אז איזו סיבה יש לי לסלוח עכשיו ?
סלחתי וסלחתי וסלחתי, לאן נגיע ? תתחיל לבגוד בי ? או להרביץ לי ?
אני חושבת שאלה הדברים היחידים שעוד לא עשית.
אל תדאג, אני לא אשכח לך בחיים את הדברים הטובים שעשית, רק חבל שבשבוע האחרון הדבר היחיד הטוב שעשית בשבילי היה לשלוח לי סמס בוקר טוב.
לא קיבלתי יחס, לא קיבלתי אהבה. הייתי תמיד בעדיפות אחרונה, וכשהיה לך משעמם אני הייתי שם.
הגעתי למצב שחברות שלי צוחקות על המצב שלי ואומרות לי כמה שאני טיפשה. ולא הקשבתי, הייתי עיוורת, ידעתי רק 'אני אוהבת אותו והוא יכול להשתנות, אני יודעת שהוא אוהב אותי ושהוא לא יפגע בי יותר'. התפוצצה לי הבועה וקיבלתי סטירה מצלצלת.
השבוע הצטבר והצטבר, ואין לי יותר לאן לחזור. אתה לא נותן לי סיבה לחזור.
אני יודעת שאם אני אסלח לך הכל יחזור להיות בדיוק אותו דבר. אין לי יותר את הכוח לתקן, איבדתי כל חשק לנסות להחזיר ולשנות.
לך אף פעם לא היה כוח או חשק.
בקשר אתה אמור להרגיש שיש מישהו שאוהב אותך ושיש מישהו שאתה חשוב לו ותמיד יהיה שם בשבילך, אני הרגשתי פשוט לבד.
וידעת שאני מרגישה ככה וידעת הכל, לא הסתרתי ממך שום דבר אף פעם, עשיתי טעות אחת, שאתה דואג להזכיר לי בכל ריב.
אם היית יכול להרגיש את מה שאני מרגישה, עכשיו או תמיד, היית מרגיש את השבירה והכישלון שאני מרגישה.
הפעם זה יהיה שונה, אם הוא אוהב אותך הוא יחזור, ואם לא הוא אף פעם לא היה שלך.
אני יודעת איך בן אדם שאוהב מתנהג, ונלחם, ואתה לא. אתה חושב שהנה באת פעם אחת אז עשית את שלך.
אני עדיין לא מרגישה שיש לי לאן לחזור. אני מרגישה שאני אכנס שוב לתוך מעגל של כאב, ושתגרום לי עוד סבל.
ומה שיש לך להגיד לי זה שזה מי שאתה. מה שאתה לא מבין זה שאתה בוחר להתייחס אליי ככה ואתה בוחר לגרום לי כאב.
אני מצטערת, פשוט לא השארת לי ברירה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
