
תגיד לי, מי
עוטפת את כתפיך במקומי
נשטפת מעיניך במקומי
זאת שלקחה את הפינה שלי בך
מתחת לשמיכה שלך,
מתחת לשמיכה. שבמקומי,
שומרת את פחדיך לעצמה
שותה את שתיקותיך
שנקמה את חסרוני בלב שלך
שלי ושלך
מי זאת שלקחה
סיכוי שעוד נאהב
שבמקומי עכשיו.
ומי, רועה את זאביך? במקומי
רופאה לכאביך במקומי
זאת שלקחה את הפינה שלי בך
מתחת לשמיכה שלך מתחת לשמיכה
שלנו
מי מוחקת לי אותנו מלבך
כל פצע שפצענו
בשבילך היא כבר כמעט אני בלב שלך
שלי ושלך
מי זאת שלקחה
סיכוי שעוד נאהב
שבמקומי עכשיו
הגלגל מסתובב כשאחד עולה השני מתמוטט

כלכך קשה לי לדמיין שפתאום זאת מישהי אחרת שאתה מנשק כמו שנישקת אותי, שאתה מחבק כמו שחיבקת אותי..
שברת לי את הלב, וזה כואב יותר מתמיד.
אני אוהבת אותך, באמת. יותר ממה שמילים יוכלו אי פעם לתאר. הייתי עושה כ-ל דבר, באמת הכל בשביל להחזיר אותך אליי.
עם כל החרא שלך ועם כל הצרות שאתה מכניס לי לחיים, אני רוצה אותך בחזרה.
להפגע, לבכות, לריב.. העיקר איתך.
אבל אני לא אעשה כלום, אני אשב בשקט בצד ואפנה את המקום שלי למישהי אחרת.
אני לא אגיד שמגיע לך, כי זה לא מגיע לי.
מגיע לי מישהו שירצה את הטוב בשבילי, שתמיד ירצה שאני אהיה מאושרת. שיעשה הכל בשביל שאני אהיה מאושרת.
שאני אוכל לסמוך עליו, שיהיה לו אכפת. שלא ינסה להחליף אותי. שישמור עליי הכי קרוב ולא ייתן לעצמו לאבד אותי.
שיאהב אותי כמו שאף אחד לא אהב, שייתן הכל מעצמו, שיוותר כשצריך ושאף פעם לא יצעק או ידבר מלוכלך.
וזה לא אתה.
אבל מה זה שווה אם זה לא אתה ?
אם הייתי יכולה למחוק כל רגש שנשאר לי ממך, הייתי מוחקת. אם זה אומר למחוק את כל הזכרונות שלנו הייתי עושה את זה.
ולמה ? מה שקורה עכשיו לא שווה שנה וחצי, כאילו אף פעם לא אהבת. כי ברגע של משבר אתה ברחת והלכת לחפש לי תחליף.
איך את יכול אחרי שנה וחצי לנשק אותה ? להיות איתה ? לגעת בה ?
אתה לא נגעל מעצמך ?!
אין לך בושה לירוק לי בפנים. שנה וחצי שנתתי הכל בשבילך, תמיד הייתי שם ותמכתי ועזרתי והוצאתי אותך מכל מצב שנכסת אליו שהייתה לי את האופציה לעזור. ומה אני מקבלת ? אפילו אצבע אתה לא מזיז בשבילי.
אחרי כל מה שעשיתי. ועשיתי באהבה, ואני לא מצפה לתשובה, אני לא מצפה שתעשה את כל מה שעשיתי.
אני מצפה להערכה, אפילו מינימלית.. אבל לירוק לי בפנים ? ''אני רוצה מישהי בשביל לשכוח אותך'' ?? איך אתה מסוגל להגיד לי את זה ?
אתה בן אדם רע, אני יודעת כמה שאני אוהבת אותך, ואתה משחק בי. אתה מתעלל בי.
וזה רוע לב טהור.
נשאר לי רק לאחל לך בהצלחה, ופשוט להמשיך. אל תצפו אף פעם, לא תתאכזבו. תלמדו מהטעויות שלי.

וחרטה באה בבקרים
בחושך הסודות שלך שמורים
כשצעדייך יספגו בין הטיפות
העננים הם הראשונים לבכות
ואהבה רק בחדרים
בשמש נפתחים שקרים
ואם הוא הכאב אז הוא גם הנחמה
ובינתיים זה צומח רק שאין פה אדמה
כשהרחוב מלא בסמטאות
החלשים הם הראשונים לטעות
את כל השאלות את מניחה שם במקומך
הוא יענה, זה לא חשוב
את כבר יודעת בעצמך


אם קול ההיגיון לוחש רק שקט,
אז מה מתוק הרעש האסור
ואיך לאט אני יותר נמחקת
ככל שאתה יותר ברור
וכבר שכחתי להרגיש
והנה זה חזר
אז תיזהר מלקחת
את מה שלא היה שלך
היה לך אותי ולי כבר אין אותך
הרי היינו רק פחד

