בין כל אלה סך הכל רוצה לשמוח

אני לא מאמינה שזאת הפעם השלישית החודש שזה קורה. דיי כמה אפשר ?

כמה אני יכולה לוותר ולסלוח ?

אני לא עד כדי כך חזקה. אני לא מסוגלת להתמודד עם הדברים האלה יותר, כבר אמרתי לך-לא נשאר לי כוח.

החזקתי והחזקתי וסלחתי כל פעם. כי אני באמת אוהבת אותך. עכשיו אני רואה שרק אני התאמצתי ושרק לי תמיד היה כוח להציל אותנו.

אתה רק דיברת, תמיד היית רק דיבורים. אמרתי לך שוב ושוב ואתה הבטחת שלא תחזור על טעויות. הבטחת מכל הלב.

ואני שוב האמנתי. תבין אותי, אני לא כמו חברים שלך, אני לא שוכחת אף פעם. זה מצטבר ומצטבר לי בפנים. אתה יודע כמה היה לי קשה פעם שעברה.

הבטחת שלא תגרום לי להרגיש ככה שוב.

אני לא רוצה לכפות את עצמי עלייך אם אתה מרגיש כל כך חנוק איתי.

אם אתה לא מסוגל להיות איתי ולהתנהג כמו בן אדם, כנראה שזה פשוט לא צריך להיות.

כל פעם אתה מדבר ומדבר, רק חרא אני מקבלת ממך. עד שבאמת טוב לנו, עד שבאמת הצלחנו לתקן, אתה חוזר על אותה טעות.

אני מבינה שאתה לא רוצה שיהיה לי ולך טוב.

כמה דברים אמרו לי עלייך, כל כך הרבה ולא הקשבתי. אני עדיין לא חושבת שזה נכון, אני יודעת שיש בך הרבה יותר ממה שאתה חושב וממה שאנשים רואים.

לא היית סתם אחד בשבילי, באמת שהיית ואתה עדיין חשוב לי באותה מידה.

אני לא מצליחה להשתלט עלייך ולעצור אותך מלעשות טעויות. אתה לא מקשיב לי ולא מבין שאני חושבת קדימה, מה שאתה אף פעם לא עושה.

אתה יודע שכשאני יודעת שאני צודקת, אני צודקת. היו המון פעמים, אתה צודק, שלא הייתי בסדר. אני לא מכחישה.

אבל תאמין לי שהטעויות הקטנות שעשיתי ולמדתי מהן לא מתקרבות לטעויות הגדולות שלך שלא למדת מהן. ועדיין לא מבין אותן.

פשוט תשמור על עצמך, אני ניסיתי המון. כנראה שהמילה שלי לא חשובה לך מספיק.

בחרת ביני לבין מוות מוקדם, ואל תגידו לי את מגזימה כי אני לא. זה מוות מוחי.

אחרי כל מה שאמרת ואחרי כל מה שהבטחת אני לא רואה את מה שמאוחרי המילים האלה.

הן ריקות, חסרות כל משמעות. אתה זורק עוד ועוד מילים לאוויר ומאכזב אותי פעם אחר פעם.

נתתי לך הזדמנות ועוד הזדמנות ועוד הזדמנות וכלום לא יצא מזה. הוכחת לי רק כמה אתה לא שווה את כל הצ'אנסים שנתתי לך.

פעם אחת לא עמדת בזה, פעם אחת לא החזקנו. תמיד היית צריך להרוס אחרי שבאמת היינו מתקרבים למשהו טוב.

כנראה שזה מלמעלה, ולא הכל אפשר לשנות. יש אנשים שפשוט לא משתנים.

להיגרר זה הדבר הכי נורא שיש, רק דגים מתים נסחפים עם הזרם.

ואני יודעת שאם לא תעצור את עצמך אתה תגיע יותר ויותר נמוך. זה נראה לך רחוק אבל זה הרבה יותר קרוב ממה שאתה חושב.

בחיים שלי לא חשבתי שאני אגיע לסביבה כזאת. ואת האמת, לא ממש כיף לי בה.

אהבתי אותך כל כך, ותאמין לי שאני עדיין אוהבת באותה מידה. גם אתה אומר את זה אבל מוכיח אחרת.

אני מקווה שתמצא מישהי שיהיה לך טוב איתה, שתפתח את הלב שלך ותרגיש מה זה באמת לאהוב.

שתמצא מישהי שתוכל להתמודד עם כל זה. כי אני פשוט לא מסוגלת.

סליחה.

עריכה יום ראשון 31.1  7:43

קשה לי בלעדייך, אתה חסר לי.

לילה בלי שינה, כואב עכשיו.