פשוט, אני.

מינוס ארבע;

הבטחת לי את הלב שלך.

לא יודעת איך אפשר לתת כזו הבטחה, אבל נמסתי.

מינוס שתיים;

לא טורח להשיב להודעה שלי.

_____

אנחנו משתפרים, אבל עדיין אתה שם מרחף מעל הכל...

אוהבת את שניכם.

הא, דו משמעות בכותרת

אתה כועס עליי.

היית בפגישה.

ואולי שילוב של השניים, כשאני חושבת על זה שוב.

הייתי צריכה לעצור בשיחה ההיא, אבל לא הצלחתי להתאפק.

כולנו משלמים את המחיר...

האם מחבקים אותך עכשיו?

בין הבזקי הלא-יודעת שלי,

אני רוצה לחבק אותך חזק, קרוב קרוב,

ולהחליף איתך חוויות, מוזיקה, וגם נוזלי גוף.

שאשוב לראות אותך כל בוקר, לצחוק ולחייך איתך.

חיבוק חזק ואת החשמל שיש בינינו, ושישאר לתמיד.

שתרצה אותי באמת,

לא רק בשביל הכיף, ולא בהיחבא.

שהחיבור שאני מרגישה אליך הוא באמת הדדי,

שלא תזרוק מילים באוויר מתוך נימוס או כדי שלא אפגע.

מצד שני, אמרת לי לא לבוא יותר - וזה לבדו פוגע כל כך, אפילו שהסברת שזה בגלל שגם לך כואב (זו האמת?).

אני כזו סמרטוט לפעמים.

החיפוש אחריך היום, משוטטת סביב למקרה שאתקל בך ללא הצלחה.

אני רוצה לילה של אהבה, כזה שאהיה בו רק אני - בלי מערפלי חושים,

כדי שאוכל להרגיש אותך באמת ועד הסוף,

לגמור איתך או לפניך,

להרגיש את גופך מתפרק לתוכי.

לשמוע את הקול שלך באוזניי, הכי קרוב שאפשר.

אני אוהבת אותך.