פשוט, אני.

שאשוב לראות אותך כל בוקר, לצחוק ולחייך איתך.

חיבוק חזק ואת החשמל שיש בינינו, ושישאר לתמיד.

שתרצה אותי באמת,

לא רק בשביל הכיף, ולא בהיחבא.

שהחיבור שאני מרגישה אליך הוא באמת הדדי,

שלא תזרוק מילים באוויר מתוך נימוס או כדי שלא אפגע.

מצד שני, אמרת לי לא לבוא יותר - וזה לבדו פוגע כל כך, אפילו שהסברת שזה בגלל שגם לך כואב (זו האמת?).

אני כזו סמרטוט לפעמים.

החיפוש אחריך היום, משוטטת סביב למקרה שאתקל בך ללא הצלחה.

אני רוצה לילה של אהבה, כזה שאהיה בו רק אני - בלי מערפלי חושים,

כדי שאוכל להרגיש אותך באמת ועד הסוף,

לגמור איתך או לפניך,

להרגיש את גופך מתפרק לתוכי.

לשמוע את הקול שלך באוזניי, הכי קרוב שאפשר.

אני אוהבת אותך.

עונה לשיחה: "לא, אני לא חוזרת הביתה, הכל בסדר".

ממשיכה איתך לילה של אהבה, ואולי מעזה הפעם לומר לך כבר באותו רגע את המילים (הן כמעט נאמרו לפני כן, אבל עצרתי בעצמי. זה די מצחיק שעצרתי בעצמי לומר שלוש מילים, כשפיזית היינו הכי קרובים שאפשר).

אמשיך אח"כ 

בין אתמול להיום חלמתי לא אותך, אלא רק שאתה שולח לי הודעה.

וזה לא התגשם.

נשבר לי הלב היום שוב,

מרגישה כל כך צבועה.

אני רוצה אותך כל כך,

קיוויתי לראות או לשמוע ממך היום, אפילו שזה לא בסדר

אני רוצה שתהיה מאושר,

אבל גם אגואיסטית ורוצה שלא תשכח אותי (ולאחל שתהיה מאושר איתי זה לא ממש הגיוני)

עדיין לפעמים תוהה אם כל זה היה רק מתחושותיי,

או שהיית אמיתי איתי כפי שאני איתך.

מתגעגעת :'(

הלכתי איתך למשוך כסף,

אבא שלי גם היה שם, מושך מהכספומט הצמוד.

השיער שלך צבוע בצבעים זרחניים, ושיחקת עם המכונה בצורה מצחיקה שכזו, ולא ידעתי אם אני יותר משועשעת מכך או מובכת,

ומה אבא שלי בטח חושב על כל הסיטואציה.

חלום קצרצר שזה בערך כל תוכנו.

מתגעגעת.