היי חברים :)

אז כמו שהבנתם, עברתי כבר שבוע וחצי בטירונות ואני מתכוננת לעוד שבוע וחצי שאני מקווה יעבור בקלות ועם הרבה כוחות.

כל ההתחלות קשות. זה באמת נכון... קשה להיכנס, או אפילו ממש "לנחות" אל תוך מסגרת חדשה, ועוד מסגרת כזו.. מסגרת נוקשה שדורשת הרבה בצורה הכי קיצונית שהכרתי עד עכשיו. לא פשוט, לא פשוט בכלל... אתמול היה היום היחידי שלא בכיתי בו. הבכי מגיע בנקודות שבר, ברגעים שרוצים להרים ידיים, לקחת את הרגליים ולחזור הביתה, אל המיטה ועשר שנות השינה. נקודות השבר מתעצמות במיוחד בתקופה הזו. שחלק מהצבא האדיר הזה נלחם על חירות העם ועל זכות קיומו. כששומעים על חיילים שנהרגים, שאת חלקם- יצא לך להכיר, או לשמוע עלייהם לפני. הכל מתגמד פתאום. שעות שינה מועטות, משמעת רצינית, תיזוזים פיזים באמצע החום של יולי- זה שווה את זה. זה שווה את תחושת הגאווה. הגאווה לצאת הביתה בשישי על מדים וללכת בראש מורם. אנשים מסתכלים אחרת, בעיניים מחייכות ועצובות גם יחד. לכן אני אומרת לכולם- תהיו חזקים! אל תפלו, אל תשברו, אל תזרקו הכל לפח. תלחמו. תלחמו בדרך המיוחדת שלכם.

תיזכרו ברגעים טובים, תיצרו רגעים שכאלה- זו הסיסמא שלי למשך הטירונות כולה ולמשך החיים בכלל... ברגעים של געגוע, חום וכאב צריך לזכור- שכל אחד מקריב מעצמו כדי שלכלל יהיה טוב, ויהיה שקט, ויהיה ארגון וסדר שיוביל לניצחון!!

בקיצור,

אני מאחלת לעצמי להצליח לעמוד בציפיות, לתת את כל כולי ולהתחזק בכל יום מחדש. זוהי חוויה חד פעמית מאתגרת שאני רוצה לזכור לחיוב. אני מרגישה שאני נבנית בתקופה הזו, מתעצמת, לומדת ומתחזקת. יש איתי בנות נהדרות בצוות, במחלקה, בפלוגה... ואני יודעת שתמיד יש לאן לפנות ורואה איך ההערכה לחיים משתנה לטוב בכל יום מחדש.

שבעזרת ה' תצלח מלחמתנו על החופש ועל הזכות להיות עם יהודי גאה ומאוחד.

שבת שלום ושבוע טוב!!

לכל שאלה ובקשה תמיד פה בשבילכם,

אוהבת המון! ♥

לאמפי

תמונה מיום הגיוס לפני שבוע ויומיים :)