אז ביום רביעי השבוע הייתה ההשבעה שלי לצבא ההגנה לישראל. היה כל כך מרגש לראות חברים ומשפחה אחרי שבוע וחצי ולהבין שבאמת הצלחתי לעבור את התקופה הזו. אני אזכור את הטירונות לחיוב.. זו הייתה חוויה חד פעמית שלא תחזור על עצמה... השינה בחדר עם עוד 21 בנות, הריצות בחום, הצעקות, הספירות לאחור, הנוף המדהים של הצפון, המקלחות המשותפות, הריחות, השירים שהרימו לכולנו את המצב רוח, הבלגן בשעת ט"ש והסדר המופתי במסדרי הבוקר, המפקדות וכל הסגל המהמם שלנו שהיה כל כך קשה להיפרד...
אתמול ישר אחרי הפרידה מהבסיס והסגל עלינו על אוטובוסים לקורס מורות חיילות שממש קרוב לי לבית וזה מרגיע אותי מאוד! הרבה בנות בכו מגעגועים ומהפחד המוכר של התחלה חדשה... גם לי היה קשה, אבל החלטתי לתפוס את עצמי בידיים ולחייך. הקורס באכסנייה על רמה והתנאים משפרים את ההרגשה (יש מזגנים בחדרים!).
יש בי הרבה מוטיבציה, ואני יודעת שששת השבועות הקרובים הולכים להיות אינטנסיבים, מעייפים, עמוסים וקשים אבל למרות זאת אני מקווה להצליח, להעמיק ולהעשיר את עולם היגע והערכים שלי לקראת תחילת השירות הסדיר בפנימייה לנוער בסיכון.
אז מה יש לומר?
מאחלת לעצמי ולכל צבא ההגנה לישראל הרבה הצלחה ומזל,
עם ישראל חי,
חי וקיים!!
שבת שלום,
לאמפי 3>
(שתשתדל לעדכן פוסטים גם של הקטעים האהובים ולא רק עדכונים...)
קצת תמונות...
בהשבעה, מול המ"מ
מחלקה שלוש פלוגת עלמא כבוד!!
(אני יושבת בשורה הכי קרובה לתמונה בין הבת עם השקית הירוקה לבן הבת שקצת שוכבת...)
צוות 13 המושלם! החברות הראשונות מצה"ל! והמפקדת עמית המקסימה!
עדן הנשמה ואני :)
צוות 13 שהופרד אתמול בלילה, התאחדנו וכתבנו למפקדת שאנחנו מתגעגעות אלייה!
(אני השמאלית שעומדת)
אצל אבא יש הרבה תמונות מההשבעה, אולי אעלה יותר מאוחר.
רציתי להעלות תמונה של כל הסגל (מפקדות, ממ"ח, מ"מ וסמלת) אבל לא נעים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
