הפוסט הזה הולך להיות קצת שונה, כי הפעם תקבלו גם את הטיזר וגם את הקליפ של אחד השירים שאני חורשת עליהם לאחרונה.
Sunny Hill - The Grasshopper Song
הקונספט כאן הוא משל הנמלה והצרצר (או החרגול או החגב או הוואטאבר).
בחלק הראשון, או לחלופין: הטיזר, מראים את ג'אנגהיון (המקסים והנמלה) שעבד קשה כל ימי הקיץ בהכנה לחורף, מקבל מין... תעודת הוקרה של העובד המצטיין מנארשה (מלכת הנמלים!). ואז מגיעות שאר בנות סאני היל (ששלוש מהן מככבות בתור נמלים עצלניות ואחת נוספת, שנמצאת בפינה כזה, היא הצרצר המדובר), והנמלות כביכול מתחננות למלכה שתתן להן אוכל כדי שהן יוכלו לשרוד את ימי החורף הקשים למרות שהן התעצלו ולא עבדו קשה כשאר הנמלים. נארשה, כמובן, נואמת להן שהן לא אחראיות ואומרת להן שהן עושות לה כאב ראש. קוטא, מיסונג וסונגאה (או לחלופין: הנמלות) כמובן מקשיבות ורועדות מהקור אבל לג'ובי לא אכפת והיא פשוט הולכת משם, כי היא צרצר מאגניב. כעקרון זה ממש כמו המשל מלבד הקטע עם ג'ובי.
בתחילת החלק השני, או לחלופין: הקליפ, מספרים פחות או יותר את אותו הדבר. נמלים עובדות קשה לחורף וכו'וכו', אבל ממש רגע לפני תחילת השיר המספר אומר שהעניין לא נגמר בכך. הסיפור מדוע מסופר-מומחש בהמשך הקליפ, כשבעצם מתברר לנו שעולם הנמלים הוא דיסטופיה נוראית בה כולם עובדים קשה מידי, חסר צבע והנאה. ג'אנגהיון הוא נמלה שמוצאת (משוטטת) את דרכה אל מחוץ לחברה, רואה את ההנאה שבחוץ- רק כדי שיחזירו אותו לדיסטופיה כשהוא מתחיל להינות. בסיום (אחרי שנגמר השיר, ז"א), ג'אנגהיון פחות או יותר מגיע למסקנה מדהימה: מה לעזאזל עשיתי עם חיי על הזמן הזה- החיים קצרים מידי וצריך להינות מהם, לקחת הפסקות ולא לעבוד כל הזמן.
הם פשוט לקחו את המשל והפכו אותו.
^זה מה שאני הבנתי, בכל אופן.
אני אוהבת את סאני היל, והקליפים שלהם של 2011 היו קליפים מדהימים למדי (מידנייט סירקס, פריי) והשירים מלאי תוכן מוסף.
בעוד שמידנייט סירקס מדבר על עולם הזוהר והאימה בו ("שואו מאסט גו און נבר דרים"), פריי מדבר על אמונה ועל קבלת ואהבת האחר, להפסיק להיות אנוכיים ומכונסים בעצמכם- ועל גראסהופר הרחבתי למעלה.
אני גם אוהבת את הקולות שלהם, משהו שלא שומעים ממש טוב בגראסהופר כי הם החליטו להשתמש באוטוטיון (למה?!) ולכן אמליץ לשמוע פריי.
ג'אנגהיון שר, שזה שוס עולמי כי הוא בקושי שר מאז שהן הפכו ארבע בנות ובחור (לעומת השתי בנות ובחור המקוריים).
אני אוהבת את הקונספט גם מעבר לקטע עם המשל, כי הוא פשוט יפה. הקליפים שלהם פשוט יפים.
גם סונגאה פשוט יפה, tbqh.
ולא יודעת, אני פשוט שומעת את השיר בלופים.
זה רשמית הפוסט הכי ארוך שנכתב כאן עד כה, ואני בספק שאכתוב משהו ארוך מזה אי פעם.
בכלל רציתי לשים היום קליפ של אינגוק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ZIACO