לחברה הכי טובה שלי, שלום.
כנראה שאף פעם לא תקראי את זה, אבל אני אדמיין שאני אומרת לך את זה ממש מול הפנים.
זוכרת את כיתה ט'-י', כשממש נגעלנו מאותה ילדה שגררה אותי, ואת במיוחד שנאת אותה מכל הסיבות האפשריות?!
הסיבה העיקרית שלך לשנוא אותה הייתה- כי היא זונה. כי היא נמרחת על בנים.
well guess what?! - את מתחילה להיות דומה לה.
חברה, יש לה פאקינג חבר! אז למה את נמרחת על הידידים שלך?!
את מתנהגת באותה צורה שתיארת לי את הילדה הזאת!
ועזבי את העובדה שיש לך חבר, גם אם לא היה לך- ממתי את יושבת על בנים, נמרחת עליהם ונדבקת?!
את מחפשת צומי, את ילדה שדורשת צומי כ-ל הזמן, ונמאס לי מזה!
אל תגידי לי שהביטחון שלך בריצפה, כי הוא ממש לא !
נמאס לי לשמוע ממך כמה את מאוהבת בעדה שלך, וכמה העדה שלך היא הכי טובה.
נמאס לי שאת כל כך גאה בעדה הזאת, וחופרת על זה 24\7. אין לה במה להתגאות, זו סה"כ עדה! תביני כבר!
את כל כל שטחית, נדלקת על כל בן אדם עם מראה טוב, חופרת על חתיכים כל הזמן!
את אפילו שומעת זמרים מסוימים רק בגלל איך שהם נראים. יש יותר שטחי מזה ?!
ובנוגע לאותו ידיד שלך -
נמאס לי(!) לשמוע כמה 'את מתה עליו, והוא הבנאדם שגורם לך לצחוק עד מוות, וכמה כיף לך איתו ואין עליו ובלה בלה בלה' ..
את נמחרת עליו. את צוחקת מכל שטות שהוא מוציא מהפה. את שואלת ומדברת עליו כל פאקינג דקה!
אם לא הייתי מכירה אותכם הייתי חושבת שאתם חברים! והזכרתי כבר שיש לך חבר ?!
את מגעילה אותי, באמת.
יש לי דמעות בעיניים ואני לא מאמינה שהחברה הכי טובה שלי הפכה להיות כזאת.
אני כבר בשלבים מתקדמים של שנאה כלפייך. אני לא יכולה להיות איתך כשאת מתנהגת ככה.
את הופכת להיות כמו כל חברה קודמת שהייתה לי.את מדברת על אחרות ואז את בעצמך מתנהגת ככה.
אני לא יודעת כבר מה לעשות איתך, אני מרגישה שאני ממשיכה את הקשר איתך רק בגלל שאנחנו חברות ילדות.
נמאס לי ממך! נמאס!
אם התרחקתי מאותה ילדה מגעילה, למה שאני לא אתרחק ממך?! הרי אתן בדיוק עם אותה התנהגות.
מקווה שיום אחד יהיה לי את האומץ להגיד לך את זה בפנים.
ממני, החברה שנמאסת עליה.