writing is life

3 נערים שלא יזכו להמשיך בחיים שלהם יותר.
בגלל חלאות אדם.
או רק חלאות.

נערים, אפילו ילדים אפשר לומר, שנרצחו בדם קר על ידי המטורפים האלה...
מי יודע מה הם חשבו לעצמם?באותם רגעים שהם הבינו שהם נחטפו?באותם רגעים שהם הבינו שאין להם לברוח...חוץ מלגן עדן?
הם חשבו לעצמם שבזכותם כל עם ישראל יתאחד למענם?שאפילו ערבים, חלקם קרובי משפחה של חנין זועבי ימח שמה, יהיו יחד באחדות שלנו?
 
והחיות האלה, הרוצחים האלה.
מה הם חשבו לעצמם?
הם לא חשבו, הם פשוט עוברים שטיפות מוח אצל החמאס והג'יאהד וכל שאר העולם הערבי.

אלו לא סתם שני ערבים שהחליטו לקום ולרצוח, זה הכל תהליך של שנים בעולם הערביי.

משפחות הנרצחים.
האמונה שלהם הייתה מדהימה,אני לא חושב שאי פעם נתקלנו בכזאת אמונה ותקווה כי הבנים שלהם יחזרו.

ואני?
אני מתאפק לא לבכות...