My mind has an endless capacity for useless information

מיציתי.

בחיי אהבתי כל כך הרבה אנשים שעשו לי רע, שפגעו בי, שדקרו אותי במילים שלהם בבטן ובגב.

אני כל כך גאה בעצמי שהיום זה לא כך. היום האנשים היחידים שאני אוהבת הם אנשים שאוהבים אותי חזרה, אולי לא באותה מידה או עוצמה, אבל אוהבים. הרי כשאני אוהבת, אני מוכנה לעשות כמעט הכל עבור אותו אדם, מוכנה ללכת עד קצה העולם, לתרום כליה, ולתת כמעט כל מה שבבעלותי, אז אני חייבת להיות בררנית. כיום ברגע שאני לא מרוצה, אני מעדיפה ליידע את האדם שפגע בי, שנפגעתי, במידה והוא חשוב לי. אם הוא לא חשוב אני מנתקת קשרים ומתעלמת. אני מפיקה לקחים כל הזמן.

אני אוהבת את עצמי, אני אוהבת את מי שהפכתי להיות, כמה רחוק הגעתי זה לא יאומן. אני גם מוכנה להקריב את כל האנשים שבחיי במידה והם יגרמו לי להרגיש רע אם עצמי, הרי אם אין אני לי, מי לי.

אז חבר יקר, עד כמה שאני אוהבת אותך, אם תפגע בי ותגרום לי להרגיש פחות ממה שאני, אל תצפה שאהיה לצידך לעד. אין מתנות חינם ואין אהבת חינם. הדדיות היא שם המשחק בחברות.

הייתי בהלויה אתמול, הלויה לאדם חשוב ויקר, הרגשתי קנאה באנשים שזכו להינות ממנו יותר ממני. הילדים שלו כל כך מבורכים. אבא כזה אין לכל אחד. חבר כזה אין לכל אחד, ובמקרה שלו, מפקד כזה ודאי שאין לכל אחד. תודה על כל מה עשית בשבילנו, אני אתגעגע.