ראיתי פוסט באחד הבלוגים שגרם לי להרהר במקצת על חיי. הרי אני כל יום קמה לאותה שגרה, בי"ס, חברים, לימודים, וכל נראה ללא מטרה, ללא הנאה, ללא משהו מיוחד. שגרה בנאלית ומשעממת. יש שיאמרו שאני לא מעריכה את זה מספיק. יש היסכימו איתי ויאמרו שצריך לספק לעצמנו חידושים, ריגושים.
ואני כל הזמן מתלוננת- למה הם מנצלים אותי, בלה בלה בלה וכו'. בגלל התקופה הרעה שאני עוברת יש לי כל הזמן רק פוסטים שליליים. אבל בעצם אני מתלוננת לשווא. הרי אם זה עצוב ומעצבן בשבילי, אז מה זה בעצם שמח? מה זה מעודד? האם השאיפה שלי היא להגיע מעצוב ומעצבן לבנאלי ומשעמם?. בעצם, מה נקודת האושר שלי? מה יעשה אותי שמחה? מתי אוכל להגיד "עבר עליי יום טוב", "אני קציתי שהרגע הזה לא יגמר לעולם", "אני פשוט שמחה סתם ככה כי ככה וככה עשה אותי שמח". מה יעשה אותי מאושרת?, זאת השאלה. מוזר ביותר שאני יודעת רק מה עושה לי רע ולא מה עושה לי טוב. ואני לא מדברת על דברים חומריים.
אז אם גרמתי לכם להרהר קצת, אני שמחה.
בעצם, רציתי לשאול אתכם, מה עושה אתכם מאושרים?
מה גורם לכם להגיד "אני רוצה שהרגע הזה לא יגמר לעולם"?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
