לחם ושיכר

פאק, מאיפה להתחיל את זה?

בראש שלי אני ילדה ג'ינג'ית מוצפת בנמשים, קטנה ושברירית, עם עיניים כחולות ושפתיים דקיקות ובהירות.

אני ממש מתרחקת מכמה אנשים שהכרתי בלימודים ואני מחשיבה חברים מאוד טובים, ולמען האמת, אני די נהנית מזה.

הרעיון של סקס בין גבר לאישה גורם לי לרצות להקיא קצת מבפנים.

הבטחתי לחבר ממש טוב להתחיל טיפול אצל פסיכולוג לפני די הרבה זמן, אבל רק עכשיו התחלתי לגשת לזה.

אני מפחדת פחד מוות מהמון דברים, ואני מתחילה לחשוב שזה בעיקר כי אני לא מכירה הרבה דרכים אחרות להגיב לדברים.

נדמה לי שאני חוזרת לתקופה ההיא שבה הייתי מתאהבת בחברה אקראית שלי פעם בכמה זמן, ואז מדחיקה את זה עד שזה מתפוצץ.

רוב הזמן אני פועלת תחת ההנחה שרוב האנשים הרבה, הרבה פחות חכמים ממני. זה עובד כמעט כל הזמן.

כשיצאתי מהארון בפני אימא שלי, סיפרתי לה שהייתי חותכת פעם, ושיקרתי לה כשאמרתי שאני במקום אחר עכשיו.

הבן אדם הבא שאני רוצה לדבר איתו על הטראנסיות הוא אח שלי, אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל לדבר איתו על זה.

אני חושבת שאני מאוהבת, נכון לעכשיו. מישהי שאני לומדת איתה. לא ראיתי אותה מאז יום חמישי, בערך, ונראה לי שאני משתגעת.

לפני שהחלטתי ללכת לעתודה ברפואה, חשבתי להשתחרר על נפשי וללכת ללמוד פיזיקה באוניברסיטה.

אני די בטוחה שאם הייתי מצליחה לחשוב על עוד סיבה אחת לבחור במסלול השני, הייתי עושה את זה.

הדבר שהכי מדאיג אותי בנוגע לחיים שלי, נכון לעכשיו, זה שסביר מאוד להניח שאף פעם לא יצא לי לעבוד בתור מלצרית.

לא ראיתי את האקסית האחרונה שלי אפילו פעם אחת מאז שנפרדנו, וזה עושה לי ממש רע.

הסיבה שזה עושה לי ממש רע היא הסיכוי הקטן שאולי היא מתמודדת עם הפרידה הזו פחות טוב ממני.

בא לי למות, כרגיל,

ג'ינג'ר אייל.