לחם ושיכר

התחלתי לקרוא עכשיו משהו ישן שכתבתי, כשהחלטתי להתמודד עם הגירושין של ההורים שלי. בערך אחרי פסקה הייתי צריכה להתחיל לעצור את עצמי מלבכות. עוד אחת וזה כבר נעשה קשה. אחרי הבאה כבר הפסקתי. אני לא חושבת שאני ממש מסוגלת להתמודד עם הרגשות האלה שוב. חוץ מזה, אני חוזרת לא לשים לב שאני מרעיבה את עצמי. אני פשוט לא אוכלת כלום, ולא מרגישה רעבה, וזה ממש מציק לי, אבל אני לא מסוגלת לאכול בכלל.

אם זה לא בגלל חילופי העונות המזויינים האלה, אני עומדת להרוג מישהו.

ג'ינג'ר אייל.