ברוכים הבאים לבלוג

כרגיל כולם התלחששו על חבורת "המקובלים" של בית ספר . אבל אנחנו היינו עסוקים רק בדבר אחד – המקומות הריקים של תכלת ושגיא. בצלצול החמישי תכלת סוף סוף ענתה לי .

"הלו ?" אמרתי .

"מיטר ? היי ." הרגשתי בקול שלה שהיא בוכה .

"תכלת אני כל כך דואגת לך ." נאנחתי .

מוזר איך שאנשים מתחברים בעקבות דברים נוראיים , ולא בעקבות דברים טובים .

"אני בסדר ." תכלת אמרה והתחילה לבכות שוב .

"תכלת את חייבת לבוא לבית ספר . את לא יכולה להיות לבד ."

"לא אכפת לי להיות לבד ! לא רוצה כלום , מיטר , אני רוצה את שגיא . אני אוהבת אותו , ובגלל ההריון הדפוק הזה הוא עזב אותי ! הוא לא עונה לטלפונים שלי , המשפחה שלו אמרה שהוא לא רוצה לדבר איתי ! את יודעת כמה אני אוהבת אותו , את יודעת יותר מכל בן אדם אחר בעולם מה עשיתי כדי להשיג אותו , לא אכפת לי יותר משום דבר !" שתקתי .

גם כי הייתי בהלם וגם כי מה שתכלת אומרת הוא נכון לגמרי . פעם תכלת הייתה מאד לא מקובלת . והיא עשתה הכל כדי להגיע לשולחן שלנו . ואז היא עשתה בלאגנים שלמים בין שי לשגיא . היא דאגה שהידידות הצמודה ביניהם תרד . ואז שגיא הציעה לה חברות וזהו . זה יהיה מרושע להגיד , אבל זה די מתפוצץ לה בחזרה בפרצוף .

"מיטר ?" תכלת אמרה פתאום .

"כן ?"

"הלכתי היום לגניקולוג ."

לא היה לי מה להגיד . "מה הוא אמר לך ?"

"כלום . שאני צריכה לבוא אליו פעם בשבועיים בערך . והוא הסתכל עלי בכאלה רחמים שזה ממש עיצבן אותי ."

"את רוצה שאני יבוא איתך בפעם הבאה ?"

"לא תהייה פעם הבאה , מיטר ."

"מה זאת אומרת ?"

השתרר שקט לכמה שניות ואז תכלת אמרה – "אני מתכוונת לעשות הפלה ."

הפה שלי נפער .

שי התיישבה לידי ושאלה

"מה קרה ?"

תכלת מלמלה בטלפון "אני צריכה ללכת . תודה שהתקשרת ." וניתקה .

"נו מה קרה ?"

"תכלת רוצה לעשות הפלה ."

שי כאילו התעלמה לגמרי ממה שאמרתי ושאלה "מה עם שגיא ?"

נאנחתי . "הוא עזב אותה . הוא לא עונה לשיחות שלה ."

"אה."

באותו הרגע ערן התיישב לידי ונתן לי נשיקה על הלחי . הסתובבתי אליו והתנשקנו על השפתיים . הנשיקות עם ערן תמיד היו חושניות . המגע שפתיים שלו חמים ונעים .

"התגעגעתי . מה עשית אתמול ?"

"עזרתי קצת לעידו . אתה ?"

דקירה קטנה הופיעה על פניו של ערן ואז הוא רק אמר "ניסתי לשכנע את שגיא לדבר עם תכלת ."

"בוא לא נדבר על זה עכשיו בסדר ?"

"מיטר תסתכלי עלי ."

הבטתי לתוך עיניו הירוקות .

"אני כאן . וזה בסדר . אל תפחדי אוקיי ?"

הנהנתי ונשענתי עליו . הוא ליטף את ראשי ועידו התיישב בשולחן גם . דנה שאלה אותו איך הוא מרגיש והם המשיכו בשיחה רגילה . שי הייתה עסוקה בשיחה עם איתי ומורן . אני הבטתי על עידו . ערן המשיך ללטף אותי והנחתי יד על החזה שלו .

אף אחד לא רצה להסתכל על שני הכיסאות הריקים .

שני הכיסאות שבהם שגיא ותכלת תמיד יושבים ומחזיקים ידיים .