יש לאפריים סבתא. ויש לה ברווזים.

הם רבו אתמול, בועון וחצי.

והוא נפרד ממנה. 

כואב לה ורע לה מזה אבל היא תחזיק מעמד.

כי חברה אמרה שאחרי שבועון הלכה, חצי התעצבן וחטף את התיק שלו וברח מהחבורה.

ובועון בכתה כל הלילה ואלוהים יודע מה חצי עשה.

בועון שלחה לו אסמס.

וגם הודעה בפייסבוק.

שהיא רוצה להקשיב למה שיש לו להגיד לה.

בלי בכי ובלי כעס.

רק להקשיב.

אולי הם יחזרו והכל יהיה בסדר.

בועון מקווה שחצי עדיין אוהב אותה.

היא רוצה שהם יחזרו.

רע לה בלעדיו.

חצי, בועון אוהבת אותך.

היא לא תוותר עליך עד שתגיד באופן רשמי שאתה לא אוהב אותה.

אתה הדבר הכי טוב שקרה לה כבר הרבה מאוד זמן.

מאז אנג'י אתה הדבר הכי טוב שקרה לה.

וזה הרבה מאוד להגיד.

אבל אם אתה לא רוצה לחזור, ואתה לא אוהב,

היא לא תכפה עליך.
רק יכאב לה.

אבל היא לא תכריח אותך.

מעכשיו, היא מתקדמת.

תוך כדי בועה 

דברי אליי קטנה, אני שומעת

דברי ללא פחד, אהובה

כל רצוני היה לשמוע

אותך קוראת -אימא

דברי ילדה יפה, אני כאן

ידיי הגדולות עוטפות את גופך

שומרת נפשי, מלאכית קטנה

על כפות ידיי מונח עולמך

ילדה אהובה, על ראש העולם

עם מלאכים את עכשיו משחקת

ובת שחוקך עודנה כאן

באוזני מצטלצלת

אילו הייתי יודעת, קטנה

אילו הייתי יודעת

הייתי עושה את זה אחרת, אהובה

ואת עוד היית כאן

==============================

השיר נכתב ב-22.10.2010 כשמונה שעות לאחר שאנג'י נפטרה ממחלת לב.

כתבתי אותו בשם ג'סי, האישה הנפלאה שנקלעה למצב הנוראי שבו אם קוברת את ילדיה.

תהיי חזקה ג'סי.

היא קמה בבוקר אחרי לילה עם חצי-שינה.

רואה הודעה מהחצי ומחייכת.

הולכת להתקלח ובראש מריצה את מה שיש לה לעשות היום, בתקווה שלא ירד גשם.

ומזמזמת תוך כדי את שיר הילדים הדבילי "אח איזה חורף" [ים פרם פם פם].

בועות להיום:

0 להכניס כביסה למכונה

0 לשטוף כלים

0 להוריד כביסה מהחבל [שהספיקה להתייבש מאתמול, בתקווה]

0 לתלות כביסה על החבל [שלא יהיה גשם, אמן]

0 להכניס מכונה חדשה

0 לטאטות את הביתה

0 לעשות אבק על ה-כל

0 לנסות לסדר מקום על החבל למכונה חדשה [ואם לא, לבקש מהשכנה באופן חדש פעמי להשתמש בצד שלה. בית משותף והשיט הזה]

0 לקרצף את האמבטיה עם אקונומיקה [למרות שהיא הפכה לשירותים של החתולים והם יהרסו את זה בדיוק 20 דקות אחרי הקירצוף]

0 לשטוף רצפה

0 להכין אוכל

אתמול בגלל שבועון ישנה חצי יום, היא לא ישנה בלילה והתחרפנה כי התפוצץ לה הראש.

בועון הרגישה חרא אתמול והיה לה גם חום גבוה.

אבל הכל יהיה בסדר היום!

כי העבודה טובה לבריאות, ובועון עדיין קצת חולה.

בועון הולכת ללבוש מכנס מעפן, גופיה שלא אכפת עליה ולהתחיל לנקות.

יום פורה לכולכם!

בועון שוכבת על המיטה בתחתונים וגופייה שחורים.

הראש למטה והרגליים חצי באוויר.

בועון מפריחה בועות סבון שקופות לתוך חלל החדר ורואה איך המאוורר שואב אותן ומנפץ אותן.

בועון רוצה לישון ולא נרדמת.

רוצה לאכול ואין לה תיאבון.

לקחה כבר שניים אופטלגין והכאב המחורבן שבא לבקר מפעם לפעם לא מפסיק.

בועון מתגעגעת לימים שסתם חיוך של אבא בבוקר פשוט היה גורם לה להיות מאושרת לכל היום.

ואבא כבר כמעט לא מחייך.

ובועון מתגעגעת.

בועון רוצה להיות ילדה.

לא רוצה לגדול.

רוצה ללקות בתסמונת פיטר-פן חריפה ביותר שתשלח אותה לחבק בובת פרווה ולראות "סינדרלה" ולהאמין בפיות ובמכשפות.

בועון רוצה לשבת ליד אבא על הספה ולראות טלוויזיה כמו פעם.

אפילו סתם לשבת כל אחד בכורסא שלו ולקרוא ספרים או לריב על השלט.

בועון מתגעגעת.

ועכשיו, מתוך בחירה, אין לה טלוויזיה.

אז אין שלט לריב עליו.

והיא כבר לא גרה עם אבא.

אז אין לשבת עם אבא סתם בסלון.

וגם ככה בערך אחרי 20 שניות היא תצא לעשן או לאכול או לבכות.

בועון מתגעגעת.

======================================

תחושה לא אופיינית של תמימות נחתה על בועון.

מה קרה?