יש לאפריים סבתא. ויש לה ברווזים.

הם רבו אתמול, בועון וחצי.

והוא נפרד ממנה. 

כואב לה ורע לה מזה אבל היא תחזיק מעמד.

כי חברה אמרה שאחרי שבועון הלכה, חצי התעצבן וחטף את התיק שלו וברח מהחבורה.

ובועון בכתה כל הלילה ואלוהים יודע מה חצי עשה.

בועון שלחה לו אסמס.

וגם הודעה בפייסבוק.

שהיא רוצה להקשיב למה שיש לו להגיד לה.

בלי בכי ובלי כעס.

רק להקשיב.

אולי הם יחזרו והכל יהיה בסדר.

בועון מקווה שחצי עדיין אוהב אותה.

היא רוצה שהם יחזרו.

רע לה בלעדיו.

חצי, בועון אוהבת אותך.

היא לא תוותר עליך עד שתגיד באופן רשמי שאתה לא אוהב אותה.

אתה הדבר הכי טוב שקרה לה כבר הרבה מאוד זמן.

מאז אנג'י אתה הדבר הכי טוב שקרה לה.

וזה הרבה מאוד להגיד.

אבל אם אתה לא רוצה לחזור, ואתה לא אוהב,

היא לא תכפה עליך.
רק יכאב לה.

אבל היא לא תכריח אותך.

מעכשיו, היא מתקדמת.

תוך כדי בועה 

עוד יום שהיא מעבירה בבית בלי לאכול [כי אין כלום שהיא יכולה לאכול חוץ מירקות ותפוחים והתנפצה לה הבועה כבר מתפוחים]

עוד יום שהיא מעבירה מול המחשב עם כאב ראש אטומי [כי היום יש לה יום חופש מהעבודה]

עוד יום שהיא לא יכולה ללכת למטבח לבשל כי סבתא של חצי מבשלת שם. [סבתא של חצי שונאת אותה ומכנה אותה היטלר לעיתים.]

עוד יום שהיא מסיימת בוכה וחצי אפילו לא יודע כי הוא היה בעבודה ואז נסע לשטוף את הרכב.

אז היא ירדה חמש קילו כמעט בגלל הימים האלה. כי היא הייתה מובטלת חודשיים וחצי.

לא ככה היא רצתה לרדת את זה.

לא ככה היא רוצה לחיות.

כל מה שבא לה עכשיו זה להתכרבל בידיים הגדולות של חצי ולבכות.

אבל הוא חושב שהיא מגזימה קצת ושהיא לוקחת אישית את השטויות של הסבתא המחורפנת שלו.

והרי כולם יודעים שסבתא שלו פסיכית. אבל בועון היא זאת שנפגעת.

ולבועון נשבר.

ועכשיו אימא של חצי ביקשה ממנה לבוא לבשל כי היא סילקה את אימא שלה מהמטבח וחצי חוזר רעב.

לבועון רק בא לקבור את עצמה.

לא בא לה לבשל בכלל.

היא עייפה ונשבר לה.

ורבע הרגע נכנס לחדר עם פרצוף דואג וביקש שהיא תבוא.

בועון הולכת לבשל חברים, והיא בהחלט לא צריכה מלח.

בשביל זה יש לה דמעות.

בועון ראתה את הסרט "הולי" והזדעזעה. [קישור בסוף הפוסט]

הסרט מספר על הולי, ילדה ויאטנמית בת 12, שנמכרה ע"י אימה לזנות.

במהלך השהות של פטריק, סוחר בסחורה גנובה, בקמבודיה, הוא פוגש בהולי ומרגיש שהוא חייב להציל אותה.

ציטוט מתוך הסרט:

"אתה עובר על ידם, רואה אותם מושיטים יד, מקבצים נדבות. אבל כל עוד אתה לא מסתכל להם בעיניים, אתה בסדר."

"אז מה זה קשור לעזאזל?"

"הסתכלתי לה בעיניים"

פטריק "קונה" את הולי ולא מתייאש עד שהוא מצליח להוציא אותה ממעגל הזנות.

הוא פוגש במרי, בחורה שמתנדבת באגודה שמצילה את הילדות-הזונות ומסביר לה למה הוא רוצה להציל אותה.

[אבל די לספוילרים, טוב?]

בכתוביות של הסרט ישנם מספר נתונים סטטיסטיים מעניינים שגרמו לבועון לרוץ אל האתר שלהם:

http//:www.redlightchildren.org

ושם היא קראה והזדעזעה!

חייבים לעשות עם זה משהו!

בסרט "הולי" נתקלה בועון במקרה, בטעות.

אבל כמו שאומרים: יש את היד שמכוונת את הכל.

אולי בועון הייתה צריכה להיתקל בסרט הזה.

תעשו עם זה משהו!

חייבים להציל את הילדות האלו!

כמו שבועון הבטיחה: קישור לסרט!

http://video.walla.co.il/?w=//1865943

בועון מזועזעת.

ומה איתכם?

נשמע בנאלי, לא?

גם בועון חשבה ככה שהתחילה לבשל.

אבל הנה הטוויסט:

אין מיליליטר של שמן או מיליגרם של מלח בכל העסק!

מרכיבים

שלוש-ארבע כרעיים של עוף

שלושה בצלים גדולים

ארבעה תפוחי אדמה גדולים

קישוא גדול מאוד [עדיף ירוק כהה, הוא פחות מר]

שמונה שיני שום

ארבעה גבעולי בצל ירוק

חצי כפית פלפל שחור גרוס גס

אופן ההכנה

"מפשיטים" את הכרעיים מהעור ומנקים את שאריות השומן.

קולפים את תפוחי האדמה והקישוא וחותכים לחתיכות קטנות.

חותכים את הבצל לרצועות, קוצצים את השום ואת הבצל הירוק חותכים לטבעות.

במחבת גדולה עם מכסה או סיר גדול שטוח מניחים את העור שהסרנו מהעוף.

"מטגנים" אותו עד שהוא מתכווץ ואפשר לזרוק לפח [אלא אם אתם חובבי עור. בועון לא ממש.]

את הבצל, השום והבצל הירוק מכניסים למחבת ומטגנים עד שהבצל מקבל שקיפות קלה.

מוסיפים את תפוחי האדמה והקישואים ומטגנים עד התרככות חלקית.

מוציאים את כל הכבודה מהמחבת ומכניסים את העוף.

על הכבודה שופכים את הפלפל השחור ומערבבים טוב טוב.

הופכים את העוף "בטן-גב" עד שהוא מלבין מבחוץ ומכניסים את הכבודה שהוצאה ממקודם.

סוגרים עם מכסה ומפעם לפעם מערבבים.

מחכים עד להפיכת תפוחי האדמה והקישואים למחית ומכבים את האש.

תשימו לב, שעם הערבוב, תפוחי האדמה והקישואים מתפרקים ונהפכים למחית לא כל-כך אסתטית.

בועון, אישית, הפרידה את העוף מהכבודה הנ"ל, הכניסה את כל הכבודה למעבד המזון, והתוצאה הייתה יפה.

המלצת הגשה

בצלחת שטוחה להניח מנה יפה של הפירה, לפזר מעליו מעט בצל ירוק חתוך לטבעות, להניח את הכרע לידו ולהגיש חם.

===============================================================

הבנתם את הקץ'?

חוץ מפלפל שחור, הכל טבעי!

בועון נהנתה לבשל כמו גם לאכול.

ואתם?

אולי זה לא הסרט הכי חדש,

ואולי זה אחד הסרטים הצפויים,

אבל הסרט "ד.א.ב.ס" ריגש את בועון.

סיפורן של איימי בראדשו: "ד.א.ב" צעירה, תלמידה מצטיינת באקדמיה, מגה-מרגלת, ולוסי דיאמונד: סופר-פושעת, גנבת מצטיינת ובסך-הכל רוצה להרגיש נאהבת.

חבוי מעייני כולם יש מבחן סודי שבוחן לא את היכולת לקרוא של בנות או היכולות המתמטיות שלהן, אלא את היכולות שלהן בנושאי ריגול, כמו מרמה, יכולת להלחם בקרבות מגע אם צריך, רצח. מי שמצליחה להוציא ציון גבוה במבחן מגוייסת להצטרף לאקדמיה סודית ששם לומדים להיות מרגלים בארגון סודי שנקרא ד.א.ב.ס, הסרט שם פוקוס על 4 בנות קצרות חצאית שמגוייסות לארגון ויוצאות למשימה הראשונה שלהן, שהיא להציל את אחת מהחבורה שלהן שנחטפה על ידי חברת הארגון שלהם, לסבית שקוראת לעצמה לוסי דיאמונד.

הסרט לצפייה ישירה:

http://www.megavideo.com/?v=GPL6KPW1

בועון נתקלה בסרט "ד.א.ב.ס" במקרה, כשחיפשה את הסרט "יותר טוב משוקולד" [אגב, מומלץ גם הוא].

היה שווה להישאר ערה ורעבה בשביל לצפות בסרט הזה.

בועון מרוצה.

ואתם?

דברי אליי קטנה, אני שומעת

דברי ללא פחד, אהובה

כל רצוני היה לשמוע

אותך קוראת -אימא

דברי ילדה יפה, אני כאן

ידיי הגדולות עוטפות את גופך

שומרת נפשי, מלאכית קטנה

על כפות ידיי מונח עולמך

ילדה אהובה, על ראש העולם

עם מלאכים את עכשיו משחקת

ובת שחוקך עודנה כאן

באוזני מצטלצלת

אילו הייתי יודעת, קטנה

אילו הייתי יודעת

הייתי עושה את זה אחרת, אהובה

ואת עוד היית כאן

==============================

השיר נכתב ב-22.10.2010 כשמונה שעות לאחר שאנג'י נפטרה ממחלת לב.

כתבתי אותו בשם ג'סי, האישה הנפלאה שנקלעה למצב הנוראי שבו אם קוברת את ילדיה.

תהיי חזקה ג'סי.

חורף 2007, גיל 15, לפני המוהיקן והבלאגן.

40 קילו עטופים היטב בבגדים, פרושים על 1.70 .

לשם בועון שואפת, למראה. רק במשקל 50.

תסתכלו על הרגליים האלה.

הן לא יפות?

בועון.