אני אוהבת אתכם, באמת אוהבת.
אבל חלק מכם אני ממש לא אוהבת, אני לא אתפתה להגיד שונאת, כי אני לא שונאת.
אבל בהחלט יש כמות נכבדת של בנים, בחורים, גברים תקראו לזה איך שתרצו שאני פשוט לא אוהבת.
התעורר בי דחף לתת לזה ביטוי כאן בגלל המקרה הבא:
היום, פעם ראשונה שחסמתי בחור בווטסאפ,
אני לא נוטה לעשות את זה, אני תמיד נותנת עוד הזדמנות,
או אפשר לקרוא לזה מקום לביטוי, להבהרה, לתקשורת.
אבל הבחור הזה פשוט עלה לי על העצבים, וזה רע, זה רע להתעצבן. אני נגד זה.
לפני שחזרתי הביתה, לפני מספר חודשים, התחיל איתי בחור,
בחור שאני לא מכירה, מבוגר ממני ב3 שנים פחות או יותר.
יצאנו פעם אחת, שתיתי קצת יותר מידי (זה קל אצלי כי אני לא שותה אף פעם בערך),
ובאותו היום הבהרתי לו שאני לא רוצה שיקרה כלום.
הוא בכל זאת ניסה לנצל אותי כמובן, לא יודעת למה ציפיתי.
אבל הוא התנצל והציע שניפגש שוב, ואני כמו שאני, לא לומדת מספיק מטעויות במישור ה"רומנטי",
אז הסכמתי.
קצת פחדתי ששוב נגיע לאותו מצב אז הייתי קצת קרה ומרוחקת,
ובאותו ערב הוא ממש התחיל לעצבן אותי, הבנתי כבר שהוא רוצה רק דבר אחד..
אבל הפעם הוא לא ניסה בכח, הוא ניסה לשכנע אותי.
אמרתי לו תודה רבה, שלום שלום, קח את הדברים שלך ולך.
זה היה לי נורא קשה, קשה לי להגיד לא כשאני מרגישה רצויה.
גם כשזה לא כמו שזה צריך להיות. אבל עשיתי את זה.
אחרי המקרה,כשחשבתי שהוא כבר הבין שאני לא מעוניינת בשום קשר איתו
הוא שלח לי כמה הודעות, הסברתי לו גם בנימוס וגם לא בנימוס שאני לא בעניין.
מפה לשם עברו כמה חודשים והיום הוא שלח לי הודעה(!)
זה הלך בערך ככה:
הוא: "?"
אני: "אני אשמח אם תפסיק"
הוא: "חשבתי שראיתי אותך אבל לא הייתי בטוח"
אני: "חשבתי שהבנת כבר שאני לא מעוניינת בשום קשר איתך"
הוא: "למה את כל כך כועסת?"
אני: *חסום*
זה די לא מדוייק השיחה, כי מחקתי אותה ושכחתי כבר.
אבל זה היה מעצבן.
כי כל פעם שהוא כתב לי הודעה הרגשתי כאילו הוא בכלל לא יודע מי אני
ואני סתם כתובה לו בתוך מאגר של בנות להעביר איתן את הלילה.
אז מה הקטע? באמת תסבירו לי?
קשה להבין רמזים?
קשה להבין כשאומרים במפורש? יותר מפעם אחת!
או שפשוט לא אכפת?
זה ממש מרגיז, ניסיתי בטוב.
♥ Topsy Kretts ♥
כינוי:
Topsy Kretts
בבלוג זה
בכל הבלוגים
