לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Dance With SomeBody


I'm Falling In Love With Your Favorite Song

Avatarכינוי:  Topsy Kretts

בת: 33




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

10/2015

הטרדה מינית.


אז בגלל האירוע האחרון (אלנבי 40) אני שומעת וקוראת בכל מקום על אונס, על הטרדות.
היום למשל קראתי מאמר שנתן זהבי כתב על 'התקיפה המינית החמורה ביותר שארעה בישראל'
למען הסר ספק, המאמר לא מדבר על המקרה באלנבי 40, הוא מדבר על ילד מנתיבות- מוזמנים לקרוא.
האמת שאין לי יותר מידי מה להגיד על הנושא, 
זה מזעזע, זה משפיל וזה בעיקר כואב.
הצד הרע של העולם. שלנו.

כל העיסוק בנושא גרם לי לחשוב קצת על עצמי ועל הדברים שאני עברתי שהם כנראה פחות נוראים, אבל הם שלי.
אז כתבתי כאן בעבר כבר על החבר הראשון שלי, בגיל 16 וחצי בערך,
אני חושבת שלא תארתי במילים את מה שהוא עשה לי חוץ מלהגיד שהוא היה אלים ושהוא ניצל אותי.
אני עדיין לא ממש מסוגלת לכתוב את זה במילים, אבל אני גם לא מרגישה שאני צריכה,
מספיק הייתי צריכה להתמודד עם הcity boy ולהסביר לו למה קשה לי עם דברים מסויימים,
משום מה היה לו קשה לקלוט.
חוץ מהחלאת אדם שהיה החבר הראשון שלי, יש גם את הבחור שחסמתי בווטסאפ אם אתם זוכרים,
אז האמת שקצת לא חלקתי כאן בבלוג את כל האמת עליו, אבל עדיין אני לא יודעת איך להגדיר את מה שהוא עשה,
הוא רצה לנצל אותי, הוא ניסה, היתה שם הטרדה רצינית, ושוב קשה לי עם המילים אז אני חוסכת.

יש לי זיכרון מודחק מגיל הגן פחות או יותר, אבל הבעיה עם הזיכרון הזה הוא שאני לא מצליחה להחליט
אם הוא אמיתי או לא. חלקתי את הזיכרון הזה עם אמא שלי ואני לא אגיד לכם מה היא אמרה.
היה לי איזשהו דוד רחוק שהתארח אצלנו בסוכות, כאמור כשהייתי בערך בת 5, 
אני חושבת שהוא נפטר לפני מספר שנים כבר,
באותו ביקור מה שזכור לי זה שאותו הדוד נגע לי איפה שלא אמורים ואחר כך הבטיח לקנות לי ברבי של בת הים במתנה.
מגעיל אותי רק לחשוב על זה ואולי בגלל זה אני לא בטוחה שזה זיכרון אמיתי,
אבל אם כן אז הדחקתי אותו יפה מאוד המון שנים.
לא סיפרתי על זה לאף אחד עד שממש לאחרונה היתה לי שיחה עם אמא שלי וזה עלה. 

זה מוזר לי, אני קוראת את כל מה שכתבתי וזה לא מרגיש לי כאילו עברתי דברים כאלה,
יש לי יכולת כזאת להתנתק.

אני שומעת על כל מיני מקרים וזה מרגיש לי רחוק ממני,
אצלי זה לא היה. לא השפיע.
או שאולי כן? 





אלופת העולם בהדחקה.
יכולה להישבע שאני לא מרגישה שזה משפיע עלי בשום צורה.
אבל לכו תדעו..




♥ Topsy Kretts ♥

נכתב על ידי Topsy Kretts , 5/10/2015 23:26   בקטגוריות זכרונות, בלאגן, אישי, כאב, על עצמי, תהיות, אקטואליה, פסימי  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTopsy Kretts אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Topsy Kretts ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)