אם הייתי יכולה לבחור רגע אחד לחזור אליו
זה כנראה היה אחד הרגעים שלי איתך.
ללכת דרך השטח ולאבד את השביל, להסתבך יחד בג'ונגל של קוצים אשכרה בלי לראות את השמיים
ואתה אצילי מפלס לי את הדרך בעזרת מגבת בלבד.
לשיר כל הדרך ולחכות לרגע שניפגש שוב עם השביל ונגיע למחוז חפצינו, מעיין קריר וסודי (כבר לא כל כך סודי).
הקיץ חם, אבל בלילה נעים כל כך,
מוציאים מיטה לגג ונרדמים לאור הכוכבים, הכוכבים שמסמלים לי כל כך הרבה מהקשר שלנו ומהחיים בכלל.
כוכב נופל ולך יש רק משאלה אחת שמלווה אותך שנים, אף פעם לא ידעתי מה היא.
השמש עולה ומתחיל להתחמם, אנחנו נכנסים ואני מכינה לך פנקייק לארוחת בוקר. כמה שאתה אוהב מתוק ♥
הפעם היחידה שהרגשתי מוזר בזרועותיך, מוזר של משהו חדש, מוזר של זרים שמצאו דרך להתקרב.
היום שבו עלינו להר ההוא בפעם הראשונה, שעה פנויה ואנחנו נוסעים באוטו המתפרק שלך
מוצאים פינה שקטה על איזה סלע, יושבים ומביטים אל הנוף, אתה מאחורי ואני בזרועותייך.
5 דקות מבית הוריך, מבצר יפיפה, איך עוד לא ביקרתם בו?
לוקחת אותך, את אמך ואחיך הקטן, טיול קצר במקום המדהים הזה שנמצא לכם מתחת לאף ועוד לא ראיתם.
מבט מאוהב בעיני, בעינייך.
זכיתי לכינוי GPS מאמך.
אני יכולה להמשיך ככה עוד ועוד, להיזכר בימים יפים, ימים שבהם הרגשתי הכי חיה בחיי.
בעצם, כל יום איתך היתה מתנה גדולה.
כל יום איתך היתה חוויה לא רגילה.
כל רגע היה הרגע.
מאחלת אושר כזה לכל אדם שעובר כאן בבלוג.
מאחלת אושר כזה לכל אדם.
מאחלת אושר כזה לך.
מאחלת אושר כזה לעצמי.
מה היה לנו כל כך עמוק עם הסרט הזה?
סרט נהדר.
♥ Topsy Kretts ♥
כינוי:
Topsy Kretts
בבלוג זה
בכל הבלוגים
