Dance With SomeBody
I'm Falling In Love With Your Favorite Song |
| 4/2016
גוף זר.
מה שמסוכן בנו, זה שאנחנו לא צריכים לצאת כדי להנות יחד.
אנחנו יכולים לבלות נצח סגורים בתוך מבצר, בלי לראות אנשים אחרים.
רק אני ואתה.
אני שבויה שלך ואתה שלי,
אני עולמך ואתה עולמי.
לא צריך יותר מכך
הרי מה כבר יש בעולם?
♥♥♥
אני יודעת שאני לא אמורה,
אבל לפעמים אני חושבת יותר מידי.
והפעם,
אנשים בחיי והתפקידים שהם משחקים.
למה הכרתי דווקא בתקופה מסויימת?
למה ניתק הקשר?
למה הקשר עוד קיים?
למה נפגשים פתאום אחרי שנים?
עוד חטא שלי,
מה היה קורה אם?
חטא של כולנו אני משערת.
אם היינו עוד ביחד,
אם היינו מנתקים קשר לחלוטין?
אם עוד שנה, שנתיים, שלוש נבין את המקום האמיתי שלנו בחיים אחד של השניה?
אני חושבת שזה התחיל כששלחת לי הודעה אתמול,
אנחנו תמיד מדברים בהודעות, אבל בדרך כלל אני מתחילה,
אתמול זה היית אתה, זה היה קז'ואל לחלוטין, לא משהו מיוחד
אבל כשהתעוררתי חשבתי שחלמתי עלייך ולא זכרתי מה.
אחר כך כשאמא שלי בכתה והחזירה אותי 6, 7 שנים אחורה כל כך כאב לי הכאב שלה
ישר חשבתי עלייך, על כמה שהייתי רוצה לספר לך ושתעטוף אותי בחיבוק חם,
אולי סתם אני צריכה חיבוק ממישהו וחשבתי עלייך בגלל אתמול. המוח לא נח, עושה קישורים בעצמו.
♥♥♥
סתם עצוב לי עכשיו,
אני לא מרגישה כמו עצמי
מרגישה בתוך גוף זר.
♥ Topsy Kretts ♥
|
נכתב על ידי
Topsy Kretts
,
2/4/2016 00:15
בקטגוריות איבוד, אישי, בלאגן, זכרונות, כאב, תהיות, תקופות, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט |
|
כינוי:
Topsy Kretts
בבלוג זה
בכל הבלוגים
