Dance With SomeBody
I'm Falling In Love With Your Favorite Song |
| 8/2016
לא רוצה לחלוק.
יש לי קצת בעיה עם עצמי כרגע.
אבל נתחיל כמה שנים טובות אחורה.
מאז שהייתי צעירה הייתה לי בעיה לחלוק עם אחרים דברים שהיו שלי,
אולי זה כי גדלתי עם שלושה אחים וחלקנו הכל,
אולי זה כי לא סמכתי על אף אחד עם הדברים שלי,
אולי שניהם.
לא רוצה לתת לכם עיפרון או עט מהקלמר,
ואם כן, אז את זה שאני הכי פחות אוהבת,
ואם כן, אז כל הזמן שהוא אצלכם הייתה לי תחושה שאין לי שם אליה, מין ציפיה שהוא יחזור כבר.
לא רוצה שתאכלו איתי מהקליק בסקוויט, אף פעם אין לי ממתקים, אז כשיש לי, אני רוצה לעצמי.
טוב, אבל עברו השנים ולאט לאט למדתי לחלוק בלי בעיה,
או לפחות לא להראות החוצה שזה מפריע\ מציק לי, רק להרגיש את זה לפעמים בפנים.
יש גם אנשים שאיתם זה מעולם לא הפריע או יפריע לי, מעטים.
ומי שחשוב לי באמת, אני נותנת כל דבר שיבקשו בלי מחשבה בכלל.
וזה חשוב לי, לתת מעצמי כמו שהייתי רוצה שיתנו לי,
וכמו אדם שפותח את הלב, זה הכל.
אבל לפעמים אנשים מעצבנים אותי וגורמים לי להתקפל חזרה לאיך שהייתי.
ולא בא לי לתת.
מי אשם במצב שבו נתתי משהו שלי וביקשתי חזרה עד זמן מסויים וזה לא קרה?
אני שבכלל הסכמתי?
או השואל שהתחייב להחזיר בזמן?
מבחינתי זה לגמרי אשמתי,
זה מעצבן אותי שלא קרה מה שציפיתי, אבל באותה מידה יכולתי להגיד לא, נכון?
וזה עוד יותר מעצבן אותי כי אני חושבת כמה עלובה אני שזה בכלל מפריע לי,
אני צריכה לתת בלי לשאול בלי תנאים וזהו.
או שלא?
כמה רחב צריך הלב להיות?
בשביל עצמי, עזבו בשביל אחרים.. רק בשביל עצמי.
אם הוא היה רחב מספיק, לא היה מפריע לי מקרה כזה.
אם הייתי מקבלת הכל בהבנה, ולא שופטת.
לא יודעת.
תגידו אתם.
מבלבלת את עצמי,
עייפה,
עד לפעם הבאה ♥
♥ Topsy Kretts ♥
| |
|
כינוי:
Topsy Kretts
בבלוג זה
בכל הבלוגים
