| 10/2017
Feeling down
בא לי לבכות.
ואני אפילו לא במחזור, ולא לפניו.
אז זה לא משהו הורמונלי. נראה לי.
הנה אני בוכה.
אני אפילו לא מבינה למה.
כן, זה היה יום ארוך, ואני עייפה,
אבל על פניו לא היה שום דבר שאמור לגרום לי להרגיש ככה. זה מוזר.
אני אפילו לא מרגישה לחץ, הוא עוד לא הגיע, מאחר לבוא.
אולי אני פשוט מרגישה כרגע לבד בדירה הזאת.
אולי אני מצפה לתקשורת עם אנשים מסויימים שפשוט לא מגיעה.
אולי זה באמת סתם היה יום ארוך ומעייף.
אולי הגוף שלי צריך מזון. אולי הנפש.
לא משנה.
פשוט זה מה שיש לי עכשיו,
ואני לא מצליחה לחשוב על משהו טוב.
♥ Topsy Kretts ♥
| |
לא.
אני לא יודע מה אני עושה.
באמת שאני לא יודעת.
איפשהו בחיים האלה הכנסתי את עצמי לתוך הפחד הנורא מאכזבה,
שהפך לפחד מהציפיות של עצמי, ולפעמים גם פחד מצפיות של אחרים.
אבל מה שמציק לי כרגע זה הפחד מצפיות של עצמי,
פחד מלהקשר. תקראו לו איך שתרצו.
כתבתי פעם על הקטע שלי עם אכזבות וציפיות,
אני אחפש ואוסיף קישור (אולי).
בכל אופן,
קשה לי כל כך!
אני לא יודעת מה אני עושה וזה מרגיש לי כל כך מפגר כל המחשבות האלה והתחושות שיש לי.
אתמול ישבתי עם נדב, ופחדתי, פשוט פחדתי להגיד לו שאולי טיפה התגעגעתי.
אני מפחדת, מפחדת להראות אפילו קמצוץ של רגש,
מפחדת שזה אומר שאני נקשרת עכשיו,
מפחדת שיום אחד זה יוביל לכך שיהיה לי קשה לותר\ לעזוב\ להתרחק.
למה?
אני צריכה לחיות את מה שעכשיו, לא לחשוב על מה שעשוי לקרות,
לפחות לא אם זה גורם לי לפחד המשתק הזה.
אז יש בי את הפחד הזה מצד אחד,
ומצד שני אני כל כך מתרגשת,
כמו מתבגרת, בחיי.
אתמול הוא בא איתי, פגשנו כמה חברות,
ואחר כך סתם, ישבנו יחד בחוף,
לא יצא לנו כבר מעל שבוע להיות יחד לבד, רק שנינו, אז סוף סוף כשזה קרה היה כל כך כיף,
ואני באמת מרגישה שאנחנו מתקרבים עוד, וזה כל כך משמח אותי, אבל כל כך מפחיד אותי.
מה אני עושה?
♥ Topsy Kretts ♥
| |
אתה לא יכול להגיד לי את זה.
תפסתי את עצמי חוזרת על מנטרה ישנה.
נדב (שם בדוי כמובן, כהרגלי- עליו בהרחבה אולי בהמשך) אמר לי שאני הדבר הכי בטוח
בחיים שלו כרגע.
שלא תטעו, אמנם אני מכירה אותו כבר מסוף מרץ, אבל אנחנו יוצאים בערך חודש, לא
יותר.
באמת ששמחתי, זה היה דבר כל כך מתוק להגיד,
במיוחד כשהרגשתי שהוא קצת נעלם לי
בימים האחרונים (אבל אולי זה סתם כי לא התראינו מיום חמישי).
בכל אופן, אמרתי לו את המנטרה,
'אוף'
'זה לא פייר'
'אתה לא יכול להגיד לי את זה'
ולמה? כי עוד כמה חודשים יש נקודת מפנה, סוף חוזה, בנקודה הזאת או שהוא נשאר כאן,
או שהוא עובר למרכז, אין איך לדעת.
אז זה לא פייר,
עד עכשיו כשהוא דיבר עלינו בזמן עתיד אמרתי לו אל תהיה בטוח, או, מי אמר שזה
עוד יהיה ודברים דומים.
למה? כי אני שומרת את הציפיות מחוץ למשחק הזה.
הבעיה שזה לא משחק.
הבעיה,
כשהוא אומר לי דבר כזה מתוק ויפה זה מקפיץ ציפיות ואני צריכה להזכיר לעצמי
שזה לא בטוח,
גם בגלל נקודת המפנה הצפויה להגיע, וגם בגלל שזה רק התחלה.
איך אתם חושבים שהוא הגיב?
'אז אני לא אגיד יותר דברים כאלה'
אמרתי לו שיגיד, ושאני שמחה לדעת,
ואמרתי לו בדיוק מה שזה גרם לי, על עניין הציפיות ועל עניין המעבר האפשרי.
אני שמחה שאני יכולה לדבר איתו על זה בגלוי, כי ככה זה צריך להיות,
עם כל דיבורי השטויות שלנו יש גם מקום להיות רציניים לרגע.
אז אוף, זה לא פייר,
אבל זה מה שיש כרגע.
וזה כיף לי שיש כרגע, אפילו שזה קצת מלחיץ, אפילו שאני לא יודעת מה זה אומר.
♥ Topsy Kretts ♥
| |
לדף הבא
דפים:
|
כינוי:
Topsy Kretts
בבלוג זה
בכל הבלוגים
