לפעמים אני שואלת את עצמי לאן חלק ממני נעלם.
והיום, או בימים האחרונים, אני מרגישה שהחלק הזה חוזר, או לפחות מגיע להציץ.
איזה חלק נעלם?
החלק עם החשק המיני, החלק שרוצה לקרוע את הבגדים ולא להותיר מקום לדמיון,
החלק שמתפתל מרוב צורך מרוב תשוקה,
החלק שמריח רק בקושי ריח של גבר וכמו חיה, נדרך.
החלק שכל מגע קטן, מרעיד.
אחרי תקופה שחשבתי שמשהו בי לא בסדר,
תקופה שאמרתי לעצמי שאני פשוט מחפשת משהו עמוק מזה, וזה הגיוני שאף אחד לא מזיז לי כלום
גם אם הוא הדבר הכי יפה והכי גברי והכי מסוקס שראיתי.
זה באמת היה בסדר. אבל עדיין, התחלתי לדאוג.
עכשיו, בימים האחרונים,
אני מרגישה שזה קצת חוזר, בא לגשש.
בשבוע האחרון חשבתי על זה, על מה שחסר לי ומה שהייתי רוצה.
אני רוצה את החדש.
את התחושה הזאת, של משהו לא מוכר, שלאט לאט מתגלה.
את אותם רגעים בהם לומדים כל סנטימטר של עור חשוף.
כל נשימה וכל מבט.
הילוך איטי.
עד שאין מרחק, עד שהופכים אחד.
אחד בתוך העור של השניה.
♥♥♥
אני רוצה תיקון,
תיקון לכל מה שהיה אחרי דניאל.
זה לא חייב להיות רע בשביל לא להתאים.
אבל אם זה לא מתאים, זה חייב להיות רע.
ונגמר לי מזה כבר.
ונגמר לי מלבד.
לבד בלב.
לבד בגוף.
♥♥♥
אני רוצה מישהו שיראה אותי באמת.
♥ Topsy Kretts ♥
כינוי:
Topsy Kretts
בבלוג זה
בכל הבלוגים
