| 9/2016
שוב.
שוב אני נותנת לעצמי להיזכר מה זה מצב של קירבה ומגיע איזשהו אי שקט.
אי שקט כי עדיין אין לגמרי את הקירבה הזאת, אבל כבר נזכרתי מה זה אז זה חסר לי.
שוב אני נזכרת למה אני משקיטה את הצורך בחום ואהבה ודוחקת אותו לאיזה פינה קרה וחשוכה.
כי ברגע שאני נזכרת מה זה, אז זה מטריד אותי,
זה מעוור אותי במידה מסויימת, מטשטש.
זה גורם לי לשכוח איך לנשום,
לשכוח לקחת את הזמן ולראות מה יהיה.
ואז אני צריכה כל הזמן להזכיר לעצמי שהכל נורא פשוט
ואני צריכה להוריד הילוך, גם אם ההילוך הזה הוא רק בראש שלי.
אני מוצאת את עצמי אומרת 'למה אני צריכה את כל זה',
זה דרמה, אני שונאת דרמות.
אני רוצה משהו פשוט, שמתחבר בקלות,
שאני לא צריכה לחשוב כל רגע אם מה שאני עושה בסדר או לא,
שאני לא צריכה לחשוב על כל דבר מה הוא אומר ולמה הוא ככה.
אבל בעצם זאת רק אני, אני מייצרת את זה, צריכה להשקיט מחשבות.
We must all face the choice between what is right and what is easy
ואולי פשוט אני מחפשת את מה שקל,
מחפשת לא לחשוב על זה,
מחפשת את מה שמוכר לי, זאת הרי השאלה שעולה לי תמיד.
עוד לא התחיל כלום וכבר אני מסתבכת עם עצמי.
כבר שכחתי מה זה התחלה של משהו,
או שאף פעם לא ידעתי,
פעם אחת זה היה קל וכמו בסרט, זה לא אומר שזה תמיד צריך להיות ככה, נכון?
יכול להיות שסתם ברחתי מהתחלות כי זה היה לי מסובך.
לא יודעת.
זה אפילו לא כזה מסובך, אני סתם מסבכת הכל,
אני פשוט צריכה לחכות קצת, לראות מה קורה, לא לחשוב יותר מידי, לא לסבך את זה.
מכל מה שכתבתי עכשיו נשמע לי שאני ממש מבולבלת,
לפחות אם הייתי קורא חיצוני זה כנראה מה שהייתי מגיבה,
שמשהו כנראה ממש מבלבל אותי, אבל אני לגמרי יודעת מה נכון לי,
ואני צריכה להקשיב לעצמי כי
- רק אני יודעת את התשובות.
- יש לי קצת חוכמה.
תעסיקי את עצמך קצת במה שאת אוהבת לעשות,
לפעמים את שוכחת לחיות,
השגרה היא דבר טוב, את צריכה גם מסגרת שתגיע מאוד בקרוב.
ומידי פעם תרשי לעצמך לעשות משהו משוגע,
כמו אז שהיית מחוררת לעצמך את האוזניים,
כמו שישנת עם דורון באיזה פארק באמצע העיר,
כמו לרוץ יחפה במדבר,
כמו שאת יודעת ואולי קצת שכחת.
אני יודעת שאת יכולה. תשחררי קצת.
מתי הפכת לכזאת חולת שליטה?
♥ Topsy Kretts ♥
|
נכתב על ידי
Topsy Kretts
,
28/9/2016 16:03
בקטגוריות איבוד, אישי, בלאגן, זכרונות, על עצמי, תהיות, תקופות, אהבה ויחסים, אופטימי, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
אני ומג'יק מייק.
מי שקורא כאן מספיק זמן יודע שאני בוחרת כינויים לאנשים מחיי שחוזרים
יותר מפעם או פעמיים בפוסטים שלי.
מג'יק מייק :)
בחרתי לקרוא לו כאן מג'יק מייק לא כי הוא חשפן,
למרות שהוא בהחלט יכול להיות,
אלא בגלל שלחלוטין יש בו מג'יק, ואיפשהו גם מייק.
מקווה שאני לא מסגירה את עצמי עכשיו.
בכל אופן,
את מייק הכרתי לפני משהו כמו 3 שנים, כשעבדתי בקיבוץ.
כמו שהוזכר בפוסט הקודם, הוא לא קיבוצניק. עירוני.
מה שמזכיר לי את הקטע שלי עם עירוניים.
אבל זה לא שייך עכשיו.
בתקופת ההיכרות שלנו היינו מאוד קרובים, כל היום יחד, אבל לא היה בינינו דבר,
למרות שכל החבר'ה מסביב היו בטוחים שיש בינינו משהו.
כנראה לא הייתי מתנגדת, אבל לא חשבתי שהוא בעניין,
מה גם שבשלב מסויים קצת נדלקתי על מישהו אחר (שזה סיפור בפני עצמו).
הגיע היום והוא חזר הביתה, העירה,
טס לחו"ל לתקופה ארוכה ולא ממש שמרנו על קשר.
אחרי כל התקופות והמעברים שלי,
הגעתי לעיר הזאת, שבמקרה גם קרובה לעיר שלו,
העיר הזאת ששנינו מתחילים ללמוד בה, בשני מוסדות שונים.
אז נפגשנו, פעם אחת, בקטע ידידותי, to catch up מה שנקרא.
דיברנו על הטיול שלו, על החיים שלי, על הלימודים,
סיפר שבדיוק עבר פרידה, די קשה,
שהוא תכף טס לחו"ל שוב.
היה נחמד, אמרנו שנחזור להיות בקשר, שעכשיו אנחנו גרים קרוב ואפשר להיפגש.
זה לא קרה והוא כבר טס.
לפני קצת פחות מחודש הוא חזר-
ואז הגיע הפוסט הקודם - למי שרוצה להתעדכן.
♥♥♥
נפגשנו עוד פעם אחת מאז,
והכל התחיל להתחמם,
לא יודעת עדיין אם זאת אש קטנה, אש גדולה, לא ברור לי.
כי היה לי מדהים איתו.
בהתחלה ממש פחדתי, זה התחיל עוד לפני שנפגשנו, התרגשתי ופחדתי ולא הצלחתי לאכול (לא מתאים לי!)
כשנפגשנו הייתי בסדר, אבל כשהתחלנו להתקרב פתאום עלו לי מחשבות שליליות אוטומטיות כאלה, מכירים?
אמרתי לו את זה, שאני מפחדת, אבל לא ממש יכולתי להסביר ממה, בסוף יצא שכמו ילדה אמרתי שאני מפחדת ממנו.
כי הוא מוצא חן בעיני, ואף אחד לא מוצא חן בעיני, וזה מפחיד.
הוא היה טוב בלהרגיע אותי, לגרום לי פשוט לא לחשוב על זה,
החלטתי שדי, להשקיט את המחשבות בראש ולזרום. זה עבד.
השאיר לי טעם של עוד,
עוד להכיר אותו, אבל יותר מקרוב,
עוד להרגיש קרבה, עוד להרגיש רצויה,
עוד להיפתח.
אופטימית, אבל עדיין יש מחשבות שמתגנבות.
כמו תמיד, עדכונים בהמשך.
אגב,
לא, אין שום דבר מעניין בחיים שלי כרגע חוץ מהסיפור הזה,
אולי יהיה כשיתחילו הלימודים ♥
למי שאיכשהו לא יודע מאיפה לקחתי את מג'יק מייק..
♥ Topsy Kretts ♥
| |
רציתי לכתוב על דימוי עצמי.
אבל מה שקרה בסוף זה שהיה לי אתמול ערב שהרבה זמן לא היה,
אז אכתוב עליו.
יש גבר שמוצא חן בעיני כבר תקופה, אבל לא יחסתי לזה חשיבות כי לא חשבתי שיקרה עם זה משהו,
אחרי שיחה עם חברה מהעבודה החלטתי לשלוח לו הודעה לראות מה קורה,
הוא חזר מחו"ל לא מזמן אז זאת הזדמנות טובה לחזור לדבר או להיפגש.
דיברנו קצת בהודעות ויחסית זרם, אבל עדיין לא הייתי בטוחה אם הוא בעניין או לא.
אתמול הייתי בארוחת ערב בעיר שלו,
הוא היה בעבודה, ברמן לעת עתה.
הצעתי לבוא לבקר אותו בעבודה וזה מה שהיה.
אחרי שתי בירות ולימונענע גרוס הוא ירד ממשמרת והציע להקפיץ אותי הביתה ושאולי נשב איפשהו.
היינו די עייפים אז הוא עלה אלי לקפה,
ישבנו במרפסת, הדבקנו פערים, אחרי הכל לא דיברנו כמה חודשים..
וזהו, לא היה כלום, שום אקשן,
והאמת שאני שמחה, כי זה לא מה שחיפשתי.
מה שכן היה זה זרימה, חיבור,
אולי התחלה?
היה לו כיף והוא לא רצה ללכת,
היה לי כיף ולא רציתי שהוא ילך,
החלטנו שהוא יבוא שוב, כשהוא פחות עייף,
ואני שמחה.
אני שמחה כי אני מרגישה שיכול להתחיל פה משהו,
אני שמחה כי הוא גבר ולא "בן" כמו שכתבתי בפוסט הקודם.
אני שמחה כי הרבה זמן לא הרגשתי קירבה.
אני שמחה כי יש לי ציפייה.
לא ממש חשבתי שהוא יבין שאני בעניין שלו,
אבל זה קרה.
עדכונים בהמשך ♥
♥ Topsy Kretts ♥
| |
לדף הבא
דפים:
|
כינוי:
Topsy Kretts
בבלוג זה
בכל הבלוגים
