רק שנייה לפני: אני מצטערת שלא העלתי פרקים! אני נכנסתי לשלושה חודשים מאוד לחוצים של מבחרנים עבודות ועוד.. הזמן הזה נגמר עם בואו של הסימסטר השני של השנה.. נקווה לטוב :)
המכתב: היה לה דופק, רצתי לחדר ובחיתי צורה הכי מופרעת שאפשר, ואיך? איך אני יכולה לבכות אחרי כל מה שהיא עשתה לי, באמת אולי היה עדיף להישאר לבד בעולם האכזרי הזה! לפחות יש לי אותך, לך אני כותבת ומוציאה הכל עליך.. אני מקווה שאתה לא כועס עליי..
אחרי שבוע שבועים שאותו האיש לא בא לבית התחלתי להיות יותר ויותר מסוקרת למה הוא בא אלינו קודם, מה הוא רצה? ביררתי וכתבתי את שמו בגוגול.
היה כתוב שהוא איש שמתחזה כעובד זר, בהתחלה הוא באמת עובד, הוא נחמד לכולם ואחרי זה הוא הופך לנחש. מייד נבהלתי סגרתי את המחשב ורצתי לברר עם אמא. היא אמרה לי שאני קראתי מה שרציתי לקרוא והיא אמרה לי שהם עומדים להתחתן!
בלעתי את הרוק שעמד לי בקצה הגרון והרגשתי כאילו שאמא שלי בוגדת באבא שלי. כן היא אלמנה אבל זה לא אומר שום דבר, היא לא יכולה פשוט לשכוח את 20 השנים שלה עם אבא, היא פשוט מחקה אותם! היא חצופה! מפגרת! אאאאיייכ! לא אוהבת אותה אני רוצה למות! לא רוצה לחיות.
טוב, אני רואה שאני מתחילה לחפור לך, סליחה.
אני יגמור פה את המכתב שלי ואני יעדכן אותך בהמשך!
אחרי שבוע נשלח מכתב נוסף: אני לא מאמינה, הם עומדים להתחתן בעוד שבועיים! אני רוצה לרצוח אותו! למה הוא נדבק לאמא שלי, מה הוא יעשה לה אחרי שהם יתחתנו? מה הוא יעשה לי? מייד הייתה לי הרגשה רעה. אני מפסיקה לכתוב ברגע זה, אני יכתוב המשך למכתב בעוד שלושה שבועות, אחרי שנראה מה קורה.. איך העיניינים מסתדרים..
. . . . . . . . . .
טוב, עברו שלושה שבועות, אמרתי לך שהייתה לי הרגשה רעה. עם אמא הוא עוד מתנהג יפה, אבל... אמ.. הוא.. אני לא יוכלה לכתוב לך את זה אתה אחי הגדול! אני לא אמורה לספר לך את זה אני אמורה לספר את זה לחברה טובה, חבל שאין לי כזו!, אני חייבת להמשיך אני חייבת!
. . . . . . . . . .
טוב, אני יספר לך, אבל רק בגלל שאני חייבת.. הוא אנס אותי!!