החיים שאין לי (בוהו?)

טוב, אז אתמול מעדתי על גליל נייר טואלט ריק שהחזיר אותי לגיל שש, זיכרון שהזכיר לי שדווקא הייתי ילדה אומנותית מאוד. רציתי להראות לעולם כמה יצירתית הייתי בתור ילדה יותר קטנה, אבל אז הבנתי שזה נורא פתטי, ואז נזכרתי שאף אחד ממילא לא יקרא את זה חוץ מצרצרים. בעצם, צרצרים לא יודעים לקרוא.

האומנם?

בכל אופן, החלטתי לכתוב את הפוסט פה. סתם כי בזמן האחרון יש לי מוזה מוזרה.

יצירה אומנותית (לא חינוכית במיוחד) מספר 1 - בתים יפניים (אני לא לגמרי בטוחה איך השם הזה קשור למקרה הזה, אבל זה נשמע טוב):

כשהייתי בת 4, לסבא שלי לא היה משהו יותר טוב לעשות אז הוא ישב איתי ליד השולחן, מול ערימת דפי נייר וביחד חתכנו עם סכין יפנית דפים בצורת דלתות וחלונות.

משהו כזה -

(סליחה על הציור העקום. אה, וכשכתוב למעלה בגין יפנית זה סכין יפנית. שגיאות מקלדת)

אחר כך היינו מקפלים החוצה את מה שחתכנו, הדבקנו מתחת דף באותו הגודל וציירנו על זה. מתחת לחלונות הפתוחים ציירנו עציצים ופרצופים, ומאחורי הדלת ציירנו בני אדם.

זה יצא ממש מכוער, ואחרי שסבא שלי מת חיפשתי את הציורים ולא מצאתי אותם. הוא בטח זרק אותם.

בגלל זה אני כל הזמן אומרת שסבא שלי לימד אותי להשתמש בסכין יפנית בגיל ארבע, למרות שאני לא בטוחה שאני זאת שהשתמשתי בסכין.

יצירה אומנותית (מעוררת השראה אבל דוחה) מספר 2 - שמלה מקליפות של מנגו:

פעם אכלתי הרבה מנגו, ולא היה לי מה לעשות עם הקליפות. אז שטפתי אותם, שמרתי אותם במקלחת שלנו (שהיא גם שירותים) ובינתיים אכלתי עוד הרבה מנגו, והכול בגלל שאיפה אידיוטית לגמרי אחת - להדביק עם דבק שלוש שניות את כל הקליפות ולהכין מהם שמלה. כן, אני מקרה אבוד.

למרבה המזל זה לא הגשם בסוף, כי הקליפות נרקבו ואמא שלי זרקה אותם יום אחד כשאמרתי לה בשביל מה אני צריכה אותן.

יצירה אומנותית (*הערההערההערה*) מספר 3 - ציורי פרחים באמצעות פרחים:

אני נורא אהבתי לצייר פעם פרחים, ויום אחד לא היו בבית עפרונות צבעוניים \ טושים \ צבעי מים \ פנדות \ גואש \ צבעי ידיים, אז יצאתי החוצה, קטפתי פרחים, ציירתי קווי מתאר של פרח על דף נייר עם עט ו(כן, כן )מרחתי עליהם את העלי כותרת. אף על פי שבתור כישלון מהלך זה יצא מכוער, לפחות היה לזה צבע של פרח נורמלי.

יצירה אומנותית (שהכותרת שלה יותר ארוכה מההסבר עליה) מספר 4 - צמידי גלילי נייר טואלט (כן, עכשיו אתם מבינים מה הקשר של גליל נייר טואלט להשראה שלי!):

כשסבתא שלי הייתה חולה, אהבתי לשמור ליד הקליפות מנגו גלילי נייר טואלט ריקים. גזרתי אותם לאורך בספירלה, צבעתי אותם ונתתי לה את זה בתור צמיד. אין לי ממש עוד משהו לכתוב על זה.

טוב, זהו. מקווה שלא נרדמתם ושאף אחד לא מצא אתכם ישנים מול הפוסט המוזר הזה.