אין טעם להתאהב בדברים,אם עלייך להיקרע מהם,לא כן?וכה קשה שלא לאהוב דברים, נכון?

לפעמים כלום לא ברור, והכל עדיין מבולבל

ולפעמים עוד עצוב נורא

אני תוהה לעצמי מה השתנה. אני מרגישה באמת או מרגישה סתם

האמת היא שאני חושבת שלא סמכתי עלייך מעולם. וגם כששאלת אותי, אמרתי לך שלא, גם לא עכשיו

ידעתי שמשהו בהרגשה ישתנה, ידעתי שזה לא יימשך, אני מרגישה את הריחוק הולך וגובר

אבל אולי זה סתם

אולי זאת רק אני מדברת והפחדים שלי מתעוררים

רציתי רק שיהיה לי אותך לקצת יותר, אבל אני חושבת שאני צריכה להפסיק

נראה לי שעדיף פשוט לקטוע הכל עכשיו

כי באמת שאין לי 

אין לי כוח להיפגע

ולא אכפת לי כבר מה תגיד, וזה לא משנה. עדיף שאני לא ארצה יותר

לרצות קרוב מידי, זה לא תמיד עובד

ואולי הבנת שאתה לא באמת רוצה...

וזה בסדר, הכל בסדר

רק תגיד.

לא באמת.

יש צמרמורת כזו שעוברת בכל הגוף, היא מתחילה ממש בלמעלה של השיערות ויורדת עד למטה לרגליים בשנייה

היא עוברת גם בידיים ויורדת ועולה

היא התגלמותו של הפחד, של חוסר הרצון להתמודד 

עם כל הרגשות המגעילים, הכואבים והקשים

עם תחושת הכאב והאכזבה

עם הציפייה שהתנפצה

עם ההבנה שדי, אני סתם משגעת אותך. והשתדלתי שלא

אולי לא מספיק

והיא לא מפסיקה

התחושה הנוראית הזו בגוף

אני לעולם

לעולם

לא ארדוף אחרייך שוב.

אליסיה