ממש תחילת שנה טובה. ממש חג שמח.
אני רוצה למות. נמאס לי מהכל כבר.
אני חתיכת פרה שמנה ומכוערת. שכולם במלא דוחפים לאחור ומנסים להעלים.
רבתי עם ההורים שלי בארוחת החג אצל סבתא. היה לי קשה להתמודד עם הסיטואציה של אנשים רבים סביבי ולאכול.
ואמא שלי ציפתה ליותר מידי ממני. ורבנו.
וגם בבוקר רבנו. והיה חרא ומעצבן ואני לא הפסקתי לבכות כל היום.
אז הלכתי לבית של חברה שלי, שעזרה לי המון להתמודד עם הכל והייתי לצידי תמיד. היה לי כיך ושכחתי מדברים.
אבל אז אמא רצתה שאחזור הביתה ולא רציתי והיא ישר התחילה לצעוק עלי.
רבנו שוב והפעם בגדול. אבא שלי התערב וחפר לי והיא אמרה דברים מגעילים שאני בלל לא רוצה לחשוב עליהם.
נשארתי אצל חברה שלי והם לקחו אותי משם בערב.
מאז אני לא מפסיקה לבכות.
אני מסתכלת על עצמי במראה וכל מה שאני רואה זה שומנים. שומנים גדולים ומכוערים. אני רואה את כל האוכל שאכלתי בתקופה האחרונה.
אני רואה את כל הגועל נפש שבי. אני לא מצליחה להרים את עצמי למעלה ולהתרכז בדברים.
רע לי מאוד ואני לא יודעת איך להתמודד עם כל זה. הם לא מקלים עלי הם רק מכבידים וקשה לי להתמודד עם זה שאני לבד.
אני לא רוצה יותר להציק לחברה שלי אני במלא כבר עול עליה, וגם דודה שלי כבר מתוסכלת ממני.
אבל קשה לי. ואני לא יודעת איך לפרוק את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
newme?