"בלעדייך...."

פרק 31.

כשהיה צלצול להפסקה יצאתי מהכיתה ראשונה בעצבים.

נכנסתי לשירותים ועמדתי מול המראה. ניסיתי לדבר לעצמי ולחשוב שהיא לא שווה את העצבים שלי, אבל זה לא ממש עזר.

כל הזמן המשפט הזה הדהד לי בראש, שהוא אמר לה שהוא יוצא איתה!

מאיפה בכלל היא יודעת על המסיבה? כלבה.

יצאתי מהשירותים אחרי כמה דקות וראיתי את גולן נשען על הקיר ליד.

"את תתעלמי ממני לעוד הרבה זמן?" הוא שאל.

"להתעלם ממך?" שאלתי בכעס, "אתה יודע מה? עכשיו כשאני חושבת על זה, אז כן גולן, מצידי לסיים עם זה עכשיו."

"מה יש לך?! מה הדיבור הזה?"

"לך תשאל את נטלי." אמרתי בציניות והוא נאנח.

"עוד פעם הסצנות קנאה האלה?"

"סצנות קנאה?"

"כן, אליאן, תשימי לב איך את מתנהגת."

"לא, אני רוצה להבין... אתה קורא לזה סצנות קנאה?!" צעקתי וכמה אנשים הסתובבו אלינו.

"כן. חזרנו שוב לקטע עם נטלי. כבר אמרתי לך מיליון פעם שהיא רק..."

"למה לא אמרת לי שאתה יוצא איתה למסיבה של אנאל?"

"היא הציעה לי לבוא איתה."

"ולא חשבת להגיד לי על זה?" שאלתי וניסיתי להתאפק שלא לצעוק עליו שוב.

"חשבתי. פשוט לא יצא לי." הוא אמר בקרירות.

"לא יצא. טוב." אמרתי והסתובבתי ללכת.

"לאן את הולכת?"

"אין לי על מה לדבר איתך יותר. לא בא לי שתמשיך להשפיל אותי." אמרתי והמשכתי ללכת, הוא הלך אחרי.

"מי משפיל אותך, נדפקת?!" הוא תפס בידי וסובב אותי אליו.

"גולן דבר אלי יפה! לא בא לך לבוא איתי למסיבה, אין בעיה רק תגיד לי שאתה הולך עם נטלי!"

"לא אמרת לי על זה בכלל! מה את רוצה שאני יעשה? כבר קבעתי איתה לא נעים לי לבטל."

"כלום." אמרתי בשקט בקול חנוק. "לך עם נטלי, תהנה."

"תודה!" הוא אמר בכעס.  "ניפגש שם."

המשכתי ללכת לכיוון המחששה, טיפסתי על החומה הנמוכה ויצאתי מבית ספר. לא רציתי להישאר שם.

עליתי על אוטובוס לקניון רמת אביב. עשיתי סיבוב עם עצמי וקניתי שמלה למחר בערב ועוד כמה דברים.

תוך כדי התקשרתי לדורין, רציתי שהיא תצטרף אלי.

"חיים שלי!!!" היא קראה לתוך הפלאפון ואני ישר חייכתי.

"יפה שלי, בא לך לבוא סיבוב לקניון רמת אביב ומשם נלך לאכול צהריים ביחד?"

"קרה משהו?" היא שאלה בדאגה.

"לא... לא קרה כלום."

"בטוחה? אני שומעת על הקול שלך. אני כבר יודעת שקרה משהו."

"תבואי ואני יספר לך, טוב?"

"טוב יפה שלי, אני רבע שעה שם."

כשדורין באה ישבנו לאכול באיזו מסעדה סינית.

סיפרתי לה על מה שהיה עם נטלי וגולן.

"אני בהלם! הוא ממש חצוף!"

"נשבעת שעוד שנייה בכיתי, את לא מבינה איך הוא דיבר אלי." אמרתי ולקחתי ביס מהנודלס.

"מחר במסיבה אל תתייחסי אליו, תתנהגי אליו חרא בדיוק כמו שהוא מתנהג אלייך."

"אני לא יודעת אם בא לי ללכת." אמרתי באנחה.

"הוא סתם דפוק. אני לא יודעת מה את עושה איתו בכלל... תיראי איך הוא מתייחס אלייך, הוא לא שווה אותך. אני במקומך הייתי יוצאת עם מארק."

"אני מתה על מארק, אבל בתור ידיד. ואת גולן אני ממש אוהבת."

"לא אמרתי שתיפרדי מגולן, מצחיקה. אם את אוהבת אותו אז תישארי איתו אבל זה ממש לא יכול להימשך ככה. אם עובר עליו משהו שידבר ולא יתנהג כמו ילד קטן. דברי איתו על זה." היא הציעה.

למחרת בערב החלטתי ללכת לגולן ולדבר איתו לפני המסיבה.

לבשתי את השמלה שקניתי – שמלת גופיה צמודה שהיא מקדימה מבריקה כזאת ומאחורה רגילה עם גרביון בצבע בורדו ופלטפורמה שחורות חלקות, שמתי מעיל עור מעל, התאפרתי עדין, התזתי על עצמי בושם ויצאתי מהבית.

דפקתי בדלת וחיכיתי. יכולתי לשמוע צעדים מהמדרגות.

נטלי פתחה לי את הדלת וקפאתי לרגע.

לא חשבתי שהוא באמת רציני שהיא יוצאת איתו למסיבה.

היא הייתה לבושה בטייץ עור וחולצה נופלת עם ניטים ועקבים גבוהים.

"גולן לא פה." היא אמרה בחיוך מתנשא.

"אני אחכה לו."

"לא... הוא מתקלח. הוא אמר לי לא להכניס אף אחד."

"נטלי. עופי לי מהעיניים." אמרתי בכעס.

"אני לא מבינה מה את רוצה? הוא אמר לי לא להכניס אף אחד. אז מה הבעיות שלך? את מקנאה שאני פה ולא את?" היא שאלה ואני הרגשתי איך עוד שנייה אני קופצת עלייה ותולשת לה את כל השיערות מהראש.

"ניראה לך שאני מקנאה בך יחתיכת מכוערת."

"כן. את מקנאה שגולן יוצא איתי למסיבה," היא הדגישה, "ולא איתך." היא אמרה והתכוונה לסגור את הדלת. "אה... ו... אליאן, חבל שהתלבשת כל כך יפה. זאת הולכת להיות המסיבה הכי גרועה בחיים שלך."

"בגלל שאת יוצאת עם גולן? מותק גולן לא שם עלייך זין. הוא איתך כי את חופרת לו." אמרתי בכעס.

"עובדה שלי הוא סיפר על המשפחה שלו ועל אחותו ולך לא." היא אמרה ואני הייתי בהלם.

"אני לא מאמינה לאף מילה שיוצאת לך מהפה." אמרתי, "שלום."

"למסור לו משהו?" היא שאלה ואני לא עניתי ורק טרקתי את השער בכעס.

התקשרתי לדורין והיא אמרה שהיא יוצאת ושניפגש שם.

הזמנתי מונית לבית של אנאל.

כשהגעתי דורין כבר חיכתה לי בחוץ.

"דורין את מעשנת נכון?" שאלתי והיא הנהנה, "תביאי לי סיגריה."

"מ... מה? אליאן מה עובר עלייך?"

"בא לך להבין לי או  שאני ישיג ממישהו אחר?" שאלתי בעצבים.

"את יודעת לעשן?" היא שאלה והוציאה מהתיק הקטן שלה קופסאת סיגריות של ווג בטעם מנטה.

"בערך..." אמרתי והיא הדליקה לי אחת, "ניסיתי פעם נרגילה עם עומר האקס שלי."

"טוב תספרי לי מה קרה." היא אמרה ואני סיפרתי לה מה קרה עם נטלי תוך כדי ששתינו עישנו ביחד סיגריה אחת.

"מפגר. אמרתי לך שהוא פשוט אידיוט. תיפרדי ממנו אליאן אני לא צוחקת איתך, את לא נשארת דקה אחת עם הטמבל הזה." היא אמרה בכעס.

"לא מעניין אותי כלום, שיהיה עם נטלי ויעשה מה שבא לו. כבר לא אכפת לי." אמרתי.

אבל האמת שזה כן עניין אותי ובכלל לא רציתי להיפרד ממנו כמו שהיא אומרת.

-

'אני לא חושבת שזה הדבר הנכון לעשות...'

'אל תגידי לי שאת משתפנת לי עכשיו!!! אל תעשי את זה!'

'היא לא עשתה לי כלום. אני לא לוקחת חלק בזה. תעשי מה שאת רוצה.'

היא זרקה את הפלאפון בכעס על השולחן ועלתה במדרגות לחדר.

-

נכנסנו אני ודורין לבפנים, אמרתי שלום לכמה אנשים ואז הלכנו ליד אנאל.

היא נראתה טיפה מבואסת.

"מהממת אחת!" החמאתי לה. היא באמת הייתה נראתה טוב.

"איזה יפות אתן!" היא חייכה אלינו.

"מה קרה, למה הפרצוף תחת הזה?" שאלתי.

"סתם... הוא עדיין לא בא." היא אמרה ואני הבנתי שהיא מתכוונת להוא שהיא יוצאת איתו.

"הוא עוד מעט יבוא." אמרתי.

"בואו נלך לשתות. ממש בא לי." דורין שנתה נושא ושלושתנו הלכנו לבר המאולתר.

תום עמד שם עם החברה החדשה שלו, הוא הכיר לנו אותה והיא נראתה לי ממש חמודה.

"איפה גולן?" הוא שאל אותי.

"עם נטלי." אמרתי והוא הסתכל עלי במבט לא מבין.

"למה הוא לא בא איתך?"

"הוא לא רצה להבריז לנטלי. מסכנה לא יהיה לה עם מי לבוא." אמרתי בציניות והוא חייך.

"אני בטוח שתסתדרי." תום אמר, "את יודעת מה... עדיף שלא תסתובבי."

הסתובבתי לכיוון הדלת וראיתי שהם נכנסו ביחד. גולן ונטלי. שהיא מרוחה עליו והוא מחפש אנשים מוכרים עד שהמבט שלו נתקע עלי.

"תום תעשה לי משהו טעים לשתות." אמרתי והסתובבתי חזרה.

"מה את רוצה? קולה?"

"לא מצחיק." אמרתי ברצינות.

"תפסיקי עם השטויות שלך."

"בא לי להנות היום ולשכוח מהעלוקה שנדבקה לו לצוואר." אמרתי והוא צחק.

"איך שאת רוצה." הוא אמר וערבב וודקה עם עוד נוזל אדום.

אמרתי לו תודה ואני ודורין הלכנו לכיוון מארק שקרא לי.

"יפייפיה אחת!" הוא חיבק אותי חיבוק ארוך ודורין קרצה לי מהצד וחזרה לאנאל.

"התגעגעתי אלייך." חייכתי.

"גם אני." הוא חייך בחזרה, "ממתי את שותה, ילדה רעה?"

"מעכשיו." אמרתי. "אסור?"

"לא. אני לא מרשה לך." הוא אמר, "ככה חבר שלך שומר עלייך?"

"בוא לא נדבר על זה, טוב?" אמרתי.

"אהה... הבנתי." הוא אמר כשראה את גולן עם נטלי, "הוא עזב אותך בשבילה? לא יפה."

"ראית מזה?"

"טוב לפחות עכשיו יהיה לנו סיכוי." הוא קרץ לי ולקח לי את הכוס מהיד.

"לא נפרדנו." אמרתי ולקחתי לו את הכוס בחזרה.

"חבל." הוא אמר וחיבק אותי צמוד אליו. "טוב בואי נישב קצת בחוץ."

יצאנו החוצה ובדיוק אז קיבלתי הודעה מגולן.

'בואי לפה נדבר.' קראתי את ההודעה וסגרתי אותה, אפילו לא רציתי לענות לו.

"מה הוא רוצה?" מארק שאל.

"שאני ילך לדבר איתו."

"לכי."

"ככה אתה מוותר עלי?"

"חס וחלילה. אבל הוא החבר שלך, לי את לא חייבת כלום." מארק אמר והכניס את ידיו לכיסים של הג'ינס.

"אני לא רוצה ללכת לדבר איתו. אם הוא רוצה שיבוא לדבר איתי." אמרתי ושילבתי את ידיי מנסה להתחמם.

"קר לך?"

"קצת." אמרתי והוא חייך ועטף אותי בין זרועותיו. "ועכשיו?"

"עכשיו נעים לי." חייכתי.

"לא מפריע לך ככה?" הוא שאל והמשכנו ללכת ברחוב השומם לכיוון הגן הקבוע.

"לא."

"ואם הוא יבוא?"

"לא אכפת לי. גם נטלי הייתה איתו ככה והוא לא הזיז אותה." אמרתי.

"אה... אז את עושה את זה בשביל להחזיר לו?"

"מה פתאום. פשוט כיף לי איתך. ואני גם יודעת שלא תעשה משהו שאני לא רוצה."

"סומכת עלי?"

"כן." אמרתי והוא חייך.

"הראשונה שיוצאת עם גולן ואומרת לי את זה."

"אל תגזים."

"לא מגזים."

-

"לאן אתה הולך?" נטלי הלכה אחרי גולן, אבל הוא לא ענה לה והמשיך ללכת יותר מהר. "גולן, חכה שנייה! אני לא יכולה לרוץ על העקבים האלה."

"אני הולך לבדוק לאן היא ומארק הלכו. אין לך בשביל מה לרוץ אחרי." גולן אמר בכעס. הוא הרגיש שכל הריב מאתמול היה טעות ושהוא לא היה צריך לשקר לה שנטלי הזמינה אותו לצאת איתה למסיבה. הוא היה צריך להגיד לה שהוא זה שהזמין את נטלי.

"גולן אני עזבתי את החברות שלי בשביל לבוא איתך למסיבה אז לפחות תחכה לי!" היא צעקה והוא נעצר.

"די נטלי... אני צריך ללכת לשם לבד."

"ניראה לך שאני אתן לך לעמוד שם מול שניהם לבד? אין מצב. אני לא משאירה אותך לבד."

"זה מה שביקשתי. לא?" הוא שאל בכעס. "אל תתערבי בזה נטלי. זה ביני לבין אליאן."

"אתה עירבת אותי בזה שהזמנת אותי למסיבה החרא הזאת. בכלל לא רציתי לבוא." היא אמרה, הסתובבה וכיסתה את פנייה מנסה להוריד דמעות בכוח.

"די נטלי אל תבכי, נו..." הוא התקדם אליה.

"לך, לך לאליאן."

"בואי איתי לחפש אותה." הוא תפס בידה והיא עשתה את עצמה מנגבת את הדמעות, מקווה שזה נראה אמין. "רק אל תבכי."

-

אחרי חצי שעה בערך התחלנו להתקדם חזרה לכיוון הבית של אנאל.

"זה לא גולן?" מארק שאל וכיווץ את עיניו מנסה לזהות אותו בחושך מרחוק.

"כן... זה הוא." אישרתי.

"בטח בא לחפש אותך."

"מה אכפת לי." אמרתי, "טוב שהוא נזכר בי בכלל."

כשהתקדמנו יותר הוא ונטלי נעצרו.

"סוף סוף..." נטלי העירה.

"איפה היית? חיפשתי אותך." הוא שאל ומארק לא הזיז את ידיו ממני בדיוק כמו שנטלי לא הורידה את הידיים מגולן.

"חיפשנו אותך בכל מקום!" נטלי שיחקה את עצמה דואגת לי.

"אני יודעת. ראיתי את ההודעה. הלכנו לעשות סיבוב." אמרתי ברוגע.

"אליאן, אני חיפשתי אותך בכל מקום אפשרי. לא יכולת להודיע לי?"

"ראית שיצאתי עם מארק, אל תשחק אותה."

"כולם ראו שיצאת עם מארק, היה קשה לפספס את זה." נטלי אמרה בעקיצה.

"אולי תסתמי כבר?!" צעקתי עליה, "חלאס להתערב ביחסים שלנו."

"אל תגידי לי מה לעשו...."

"היא תגיד לך מה לעשות וזה מה שתעשי כי זוג זה שניים ואת לא כלולה שם." מארק אמר לנטלי בכעס וגולן רק שתק.

"גם אתה לא ממש כלול שם." היא אמרה והתקרבה יותר לגולן.

"אני לא מתערב כמוך ואליאן יודעת שאם היא לא רוצה שנהיה בקשר היא לא חייבת אני לא מחזיק אותה בכוח." מארק אמר בעקיצה וגולן השפיל את מבטו.

"עזוב אותה מארק. מה אתה מתווכח עם הפוסטמה הזאת בכלל?"

"אליאן די..." גולן אמר.

"מ... מה?"

"די כבר לדבר ככה."

"אתה רציני?" שאלתי מופתעת.

"כן. נטלי צודקת. חיפשנו אותך כמו לא יודע מה ופתאום לראות אותך עם..."

"סתום תפה גולן, אני לא רוצה לשמוע אותך." אמרתי והשתחררתי מהאחיזה שלך מארק והתחלתי ללכת במהירות. הרגשתי איך עוד שנייה אני מתחילה לבכות.

לא האמנתי שהוא הגן עליה ככה והשפיל אותי מולה.

"לא תשתנה אף פעם, אה?" מארק אמר לגולן והלך.

"לאן את הולכת?" מארק שאל מאחורי.

"הביתה."

"לא את לא." הוא אמר וחיבק אותי מאחורה, "אל תתני לו להרוס לך."

"לא משנה כמה אני מנסה להנות בלעדיו היא פשוט תבוא ותהרוס הכל והוא עוד יותר. נמאס לי כבר." אמרתי והדמעות התחילו לזלוג.

מארק לא אמר כלום, הוא פשוט חיבק אותי וזה באמת מה שהייתי צריכה באותו רגע.

"בוא נחזור למסיבה."

"בטוחה?"

"כן." אמרתי והתקדמתי לכיוון הבית של אנאל.

בגלל שעולה פרק פעם בשבוע עשיתי את הפרקים יותר ארוכים אבל העונה מתקצרת...

לא מאמינה שעוד כמה פרקים וזה נגמר...;\

בקשר לסיפור החדש... הוא לא גמור ואני בכלל לא סגורה על איך להמשיך אותו..

בכללי אני לא מסוגלת להמשיך אותו, מסופר על משהו, מישהי יותר נכון, שמאוד קרובה אלי וזה קצת קשה לכתוב את זה.

אז אני מקווה שהוא יהיה מוכן עד שהעונה תיגמר.

שבת שלום אהובות♥♥