כל פעם קצת..

"אמא, כשרוצים שמשהו לא יתקלקל 

איפה שמים אותו?"

"במקרר נראה לי"

שתיקה.

"אז איפה שמים ילדים?" שאלה האם.

"בחיבוק"

הייתה לנו בשבת שיחה עם אמא לשלושה ילדים מיוחדים.

הבכורה אם חוסר רגישות למצבים מסוכנים

(היא כינתה את מחלה בשם, אך אני לא זוכרת)

הבן השלישי על הספקטרום האוטיסטי 

והבת האחרונה עם תסמונת דאון 

שתי האוכלוסיות שקשה לי להתמודד איתם עד מאוד

וישבה מולי אמא שאלו החיים שלה.

אני לא יודעת איך מעולם לא לקחתי את עצמי בידיים 

ופשוט החלטצי להתמודד עם הפחד שלי

הפחד מול האנשים האלו, שהם שונים תהומית ממני.

התמודדתי עם אהבה לילדים 

ובחרתי להדריך השנה כיתות א'

התמודדתי עם קשישים 

והתנדבתי במשך חודש בבית חולים של קשישים.

ואיתם מעולם לא חשבתי,

אני כל כך מקווה שיצא לי.

אפילו משהו קטן.

רק שאבין קצת יותר לעומק

מי אלו האנשים האלו שחולקים איתי את העולם.