די. תביני כבר. או שתפסיקי לשחק כאילו את לא מבינה.
אני רוצה אותך.
כן, אני רוצה אותך.
וזה רק הולך וגובר מרגע לרגע
את מקסימה
קטנה ומקסימה
ואני שונאת כשאני מקנאה מהדברים הקטנים האלה ומרגישה מגעילה.
החברה שמתה
וכל הלחץ של הטילים
והפחד שכל שנייה יכולה להיות אזעקה גם כאן
והשינה שנדפקת בגלל זה
והחלומות שמושפעים מהכל
ולפעמים,
זה פשוט קצת יותר מידיי גדול עליי.
נו נו נו
אני חייבת להיפרד ממנו כבר.
התחושה הזאת כל כך מעיקה. כאילו זה עומד בגרון כל רגע אבל עד שאני אראה אותו אין לי מה לעשות עם זה ואני נאלצת לבלוע ולהשתיק הכל.
זה מרגיש לי באמת מגעיל.
ועוד יותר מרגיש לי מגעיל הרגשות אשם שמציפות אותי כשהוא מדבר על מה שהוא מתכנן לי ליום הולדת, בזמן שאני חושבת על איך אני נפרדת ממנו.
אני חייבת להיפרד ממנו לפני. אין מצב שאני אתן לו להשקיע סתם. אז אני באמת ארגיש זוועה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Innocent Voodoo Child