הכנתי לי רשימה של דברים לעשות באופן יומי, להכניס קצת סדר לחיים שלי.
הכנתי לי רשימה של דברים לעשות כל שבוע. ועוד אחת לכל החודש.
אני רוצה להרזות ולחייך ולחוות.
אני רוצה להיות יותר מאושרת ממה שאני כבר מאושרת.
חשבתי על נושא לתערוכה ביב', לעשות על בחירה. בחירה בחיים, בחירה באושר או אומללות או חיים או מוות. התחלתי כבר לחשוב על דברים שאני רוצה לעשות בזה. אני מפחדת שבאמצע אתחרט וארצה נושא אחר לגמרי.
המורה נתן לנו אפשרות לצייר על המקלטים החדשים בבצפר, והוחלט שנעשה מנדלות. מנדלות זה דבר מרגיע, זה טוב. קיבלתי ישר את המנהיגות, את העובדה שאוטומטית אני זו שעושה את הבחירות. אני אוהבת את זה. אני אוהבת את זה שסומכים עלי שאוביל. אני אוהבת את זה שסומכים עלי להיות זו עם המושכות בידיים.
התפקיד הזה מתאים.
אתמול בון היה אצלי, ונהניתי. אפילו מאוד. אני רוצה לצאת, להשתגע, שמיקי תבוא ונצחק עד שתכאב הבטן.
אני רואה את אותם פרצופים יותר מדי זמן.
גיא בא בשלישי, וזה משמח עד מאוד מאוד מאוד.
כל כך מהר עובר הזמן, לא אצטרך למצמץ והוא כבר יהיה פה.
טוב, אולי למצמץ אצטרך.
יש בי חרדה בלתי מוסברת שאולי שכחתי משהו.