לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בלוג סיפורים , שירים וצילומים .

Avatarכינוי: 

בן: 36

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2008

It's - Broken.. (תמונה)


תמונה לשם שינוי , ממש ממש טרייה מהמצלמה , נעשה היום .
לא אחשוף הרבה עכשיו , רק אומר שלכותרת -

It's -
Broken ..

יש משמעות .
הצילום לכל חובבי הארי פוטר , אם תאהבו - עוד קצת יגיע בהמשך .



אשמח לשמוע דעותיכם :)

במסגרת הטבעת "משהו טוב קורא פה" היום אמליץ על -
אם לא תלחצו לא תדעו ;)
זוכרים שגם אני הייתי חדש פה ? איך שבעזרת כמה אנשים מדהימים הצלחתי להיות קצת יותר מוכר ביניכם ?
אולי גם לה יש כמה דברים יפים לגלות לנו ? בואו נעזור :)

עריכה , נוסף ההסבר ושיר - שימו לב מי שלא קרא את הספר - מכיל ספוילרים , קריאה מהנה -
מדובר בספר הארי פוטר וה"אוצרות המוות" (אחח תרגום ישראלי .. HP and the Deathly Hallows ) - הספר השביעי והאחרון בסדרה המוצלחת של הסופרת JKR . מוצג לפניכם הפרק ה17 , עמוד 348 (עמוד שמאל) בגרסת האנגלית - אמריקאית , עמוד 320 (עמוד ימין) בספר המתורגם לעברית , למעוניינים .

הארי , כפי שרובכם יודעים - הוא ילד שגילה את כוחותיו כקוסם (שהיה מודע אליהם יותר) רק בגיל 11 , בו הגיל לגיל המתאים להתחיל את לימודיו בבית הספר המיוחד לקוסמים - הוגוורטס ("יבלות החזיר" בתרגום מאנגלית) . באותה שנה , הוא קנה את שרביטו הראשון , שאיתו נשאר כל הסדרה . עם הזמן הארי מאוד נקשר אליו , הרגיש ממש כמו שהשלימו ממנו חלק חסר , השרביט היה ממש כמו חלק מגופו (ואחרים יודעים , שבמהלך הסדרה - השרביט הוכיח דברים מעניינים) .
עם מירוץ הזמן שחלף , בין ריצות בלתי פוסקות , בהם הארי וחבריו עברו המון מקומות - להתחמק ולהישאר בסתר משלטון אכזר שעלה באותו הזמן ושלט במדינה (אם לא בעולם) , הארי וידידתו הרמיוני נסעו לביקור בעיירה שבה החל כל הסיפור , שם כל המעורה קרה - שם הארי ניצל מהכישוף הממית וקיבל בתמורה את צלקת הברק על מצחו , בחיפוש אחר תשובות .
כמה דברים לא פעלו כמתוכנן , חיכתה להם שם הפתעה בלתי נעימה , שכמעט עלתה להארי ולידידתו בחייהם , אך עם כמה פעולות מהירות ומעט מזל - הם שוב הצליחו להתחמק מהר - בעזרתה ובערנותה של הרמיוני .

כל זה מוביל לכאן - חזרה לאוהל באמצע מקום שכוח , אך מוגן , שם מצאו הארי והרמיוני רגיעה ודנו על הדברים שעתה קראו . מהר מאוד נושאי השיחה התדלדלו והארי התחיל לשאול את השאלה הכואבת והחשובה - "איפה השרביט שלי" שהיה חשוב לו בזמן הזה יותר מהכל . הרמיוני ידעה את מה שקרה ואחרי זמן מה הודתה - בזמן שהם ברחו השרביט ניזוק .
רגע זה היה כל כך מצער להארי , אפילו מעט טראומתי בשבילו - השרביט שהיה חלק ממנו , היה ההגנה הקסומה והמיוחדת שלו - נשבר . מה יעשה עכשיו נגד האחרים , נגד ההוא .. הוא נשאר חשוף בלי הגנתה החמימה של השרביט .

לא מצוינות בקטע הזה (רק בסוף הספר כן) המילים ש"זה שבור" או "זה נשבר" או דומים - זה רגע קשה מאוד בשביל הארי ו JKR ידעה להעביר אותו היטב , גם אחרי המעורה - היה קשה לדבר על השרביט השבור .
לכן אני מצאתי מקום להוסיף עוד רגש לקטע , שימחיש עוד קצת ממה שהתרחש ומהרגעים האלה באוהל , שזה מתבטא כאן - דרך צילום .

כמה פירושים לצילום -
הספר - למי ששם לב יותר לכתוב - מדבר על הסצנה שבו הארי חזר עם הרמיוני לאוהל , הוא מרכז העניין כאן (ויש בו מעין אזכור ליומן אחד חשוב שהוזכר בסדרה , אבל זה כבר סיפור אחר ויש בו עוד מה להסביר )
המשקפיים - סימן ההיכר השני של הארי - ילד קטן בעל משקפיים , באים למסור למתבונן שמדובר בהארי כאן .
המקל (עפרון) השבור ורסיסיו - סמל לשרביט השבור היקר של הארי .
והנוצה , מי שמכיר את הארי יוכל אולי לזהות מהר שמדובר במרכיב חשוב שמתקשר חזק אל השרביט של הארי - לפחות מראה סמליות מסוימת , השרביט של הארי
בעל ליבה של נוצת עוף חול (פניקס) שכמובן - בעלת עוד משמעות בספר (גם קצת מעבר לו) , אבל כאן , בעיקר - להראות את הנוצה שיצאה מהשרביט השבורה .


מקווה שנהניתם מההסבר ותיהנו עוד מהצילום עכשיו :)
זה היה קצת מתוך הארי פוטר .

מתעורר מחלום , כאב עז פועם במצחו
הכל צפוף , הכל מתוח וחשוך
איך הם הגיעו -
אין מקום לברוח -
פיצוץ חזק נשמע ומהר משתתק
נופל בריקנות באין סוף
נלחץ אל תוך צינור צפוף וחנוק -

פוגע במשטח רח
נרות מסביב , ריח מוכר
הוא ניצל , בעזרתה , בעזרת חיבוקה ,
"אנחנו בסדר" , אמרה ושחררה מהאחיזה .

משהו מרגיש חסר , משהו נשאר מאחור
חלק מנשמתו , חלק מגופו , משהו נאבד , מרגיש שחור
איפה זה חשב בלחץ , "איפה זה?" צעק בלחש ,
"תגידי , איפה זה !" צעק והרכינה ראשה .

ידה מושטת בכניעה - "הנה"
כשהחלה דמעה לזלוג מעיניה .

"אפשר לתקן את זה" עודד בנחישות
"את יכולה לתקן את זה ?" שאל במהירות
היא לא נעה ולא נענתה .

מהר הבין והתקשה להסכים
זה -
זה שבור ..

לחש , ולא מצא עוד מילים .


אין פתגם ואין שיר הפעם , אני מאמין שלתמונה יש הרבה לדבר בפני עצמה .
המשך יום נעים ,
נדב .

לתמונה הבאה בסדרה יש ללחוץ כאן
לתמונה האחרונה בסדרה יש ללחוץ כאן
נכתב על ידי , 6/8/2008 20:02   בקטגוריות צילום, תמונות, תמונות + שירים / סיפורים  
80 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , אומנות , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnadav. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על nadav. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)