עולה עולה! נשיר ביחד! כשהשמחה בלב פורחת!
השיר הזה לא יוצא לי מהראש! גם בשתיים עשרה בלילה, שאני מנסה לתקתק כמה שיותר חלש במקלדת כי אחותי ה-GOOD GIRL שכמותה הולכת לישון מוקדם. אם הייתי בעולם מקביל עכשיו הייתי ישנה אצל מיקה (שם בדוי, גם כל הבלוג יהיו שמות בדויים) יחד עם דנה, אבל בערב חמישי, שלחה לי סמס דכאוני המסביר שאמא שלה לא יכולה. פאקינג יום חמישי! יום לפני! לא הספקתי אפילו לתכנן משהו אחר ונתקעתי בבית נוחרת על הספה בסלון מול "המפץ הגדול" ביום שישי. מאז הפרק הזה ב"מעושרות" שרואים את יזהר כהן שר בשמחה לאד לטלי כשהיא מפזזת בריקודי עם\סטריפטיז את עולה עולה, בנות כיתותיי המקסימות החליטו לפזז ולשמוח כמו טלי למנגינת שיר זה (הרגע דיברתי בטון פוצי? אוקי.. :\). כמובן שמידיי פעם הצטרפתי אליהם שרה עם חיוך טיפשי ענק, אבל מה שהן לא יודעות שעד הפרק הזה במעושרות לא הכרתי את השיר הזה בכלל. בטח של הגבעתרון או משהו.. סיים שיט. דולי נוחרת (לא, דולי זאת לא אחותי, זאת הכלבה שלי, ובאמת קוראים לה דולי, אבל גם לפעמים דולית.) , היא נשמעת כמו מיקרו, אני חייבת להגיד. אבל הצליל של הנשימות הרועשות שלה מרגיע אותי. או, דולי (אנחה). עד לפני רגע מירי ושי היו אצלי (חברות מאודד טובות שלי ושל אחותי) ולמען האמת, לא עשינו כלום. וגם זה היה כיף. אתה לא יודע שיש לך חבר הכי טוב עד שהוא לא מבזבז אצלך בבית שלוש שעות ואתם לא עושים כלום ונהנים מזה. ממש מוטו לחיים. דבר אחרון שיש לי להגיד הוא שאני מאוהבת. קצת, אבל מאוהבת.
לילה טוב קוראים (אם יש).
פוסט ראשון יאיי! X3