Floating Amber

יש אנשים מסוימים שמציפים אותי באהבה. אנשים שאני אומרת תודה כל יום על שפגשתי אותם בכלל, על שהם בחיים שלי גם אם לפרקים. אנשים שהם אוצר שאולי לא תמיד הערכתי כמו שנכון להעריך את כל האהבה והנתינה שהם מעניקים לי אפילו שלא תמיד אני בסדר איתם. אז במיוחד לאור הימים האחרונים, הייתי רוצה שתזהו את עצמכם..אתם גורמים לי לרצות להיות הכי טובה שרק אפשר.

את גורמת לי לרצות לצאת לעולם ולהגשים את כל החלומות שלי, את גורמת לי להאמין וגם כשאני מונה לך את כל התירוצים פתאום לא לגמרי לקנות אותם ולהאמין לעצמי כבר! דוחפת אותי ומאמינה בי כמו שאני כבר מזמן שכחתי איך זה להאמין שחלומות יכולים להתגשם. שמספיק עם התירוצים ומספיק עם האכזבות העצמיות.. טיגר שלי, את מדהימה ואני אוהבת אותך!

ועוד בוביק אחת שמדי פעם חוזרת אלי מרחוק ומזכירה לי כמה היא אוהבת ומאמינה בי.

ואחד שעוקב אחרי מקרוב קרוב. כשצריך מזכיר וכשצריך מתרחק, כשצריך לוחץ וכשצריך מחבק.. ובינתיים חוץ מזה שהוא קוץ בתחת לפעמים הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בשנים האחרונות.

ואמא אחת שכבר אין לי מילים לתאר כמה היא מדהימה ומחזקת...

אין לי הרבה חברים בעולם, אני מודה. אבל מה שיש לי זה קומץ שהוא אוצר ולא הייתי מחליפה אותם עבור כלום. כי גם אחרי תקופות רעות, וגם אחרי שאני נעלמת להם לפעמים או מתנתקת או בורחת, הם תמיד אוהבים ותמיד אחד/ת מהם יחבק ויחזיר אותי חזרה למסלול ולחיבוק של כל השאר.

אז בסדר, הכנעתם אותי. שכנעתם אותי, הכרעתם אותי. נגמרו לי התירוצים. מספיק עם המריחה.

אני מתחילה לעבוד. מבטיחה.