Floating Amber

החבר הכי טוב שלו עבר דירה ועכשיו גר במרחק 10 דק' הליכה מאיתנו. כשהברנש לא היה כאן, החבר הזה היה צמוד אליי 3 חודשים, מתקשר ומעודד מוציא אותי לבירה ומתייעץ איתי לגבי בנות. רק כדי שלא אהיה לבד, שלא אהיה עצובה, ואם במקרה אני כועסת כי נשארתי מאחור הוא היה יודע בדיוק מה להגיד. כשהברנש חזר "הופקדתי" חזרה לידיו והחבר כבר לא כזה קרוב אליי. גורם לי להרגיש כמו סוג של קונספירציה שהברנש תכנן כי פחד שאהיה לבד ואנשים ינצלו את המצב, ככה היה מי שדאג לי ודאג להראות נוכחות גברית ואף אחד לא יעז להתחיל איתי וכך גם יהיה מי שיעודד אותי בימים קשים וידאג שלא אשאר לבד בבית. עכשיו תוציאו לעצמכם מהראש את כל הסרטים הכחולים שדחפתם, נכון שזה נשמע קצת מוזר אבל זה היה נטו חברי, הוא היה מספר לי על בנות שיצא איתן והתלבטויות שלו, ואני הייתי מספרת עוד קצת על איך היום התמודדתי עם הדירה הריקה מהאהבה שלי ולפעמים גם מייעצת..

אז לפני כמה זמן גיליתי משהו שאני לא אמורה לדעת - הוא היה במצב שלי. אצלו זה נגמר רע וגם אצלי זה בדרך. הוא מבין ויודע בדיוק מה ההרגשה להיות בצד שלי, אבל בתור חבר שלו הוא בצד שלו, או תקוע איפה שהוא באמצע. אז כמעט שבוע הוא גר עם שותפה 10 דק' מאיתנו ומציק שנבוא לראות את הדירה, וכל פעם הברנש נזכר בלילה או בדרך חזרה מאיפה שהוא כשאני כבר גמורה מעייפות אז לא הלכנו והוא גם לא הלך בלעדיי. גרם לי לחשוב אולי אני מתחמקת.. מתחמקת מהמבט הזה שקיבלתי בסוף בכל זאת אתמול בערב. אתמול קבענו איתו והשותפה לארוחת ערב במקום שאנחנו מאוד אוהבים, קבענו שנעצור אצלם לראות את הדירה ומשם נסע יחד למסעדה. אז עלינו במדרגות יפות בבניין מתוחזק היטב ברחוב צדדי ושקט אך מרכזי ביותר. לא יכולה לא להשוות לחורבה בה אנחנו גרים.. נכנסים, פותחת שותפה, מישהי שממבט ראשון אני מחייכת אליה ויודעת שאין מצב בעולם שאני והיא נצליח לתחזק שיחה נורמאלית. החבר יושב במרפסת פתוחה ענקית, בטח התיישב שם במיוחד בשביל הפוזה. הורגים אותי הגברים האלה. ניסיתי לא להסתכל עליו והברנש שלי התחיל להתלהב מהדירה, תפס אותי המבט "נו, למה את לא הולכת לראות?" אז כמעט רצתי, לא יכולה עם העדינות המעושה הזו, מבט יודע סוד ומלא ברחמים. אוף. אז הדירה מדהימה, לא משהו שאוכל להרשות לעצמי בזמן הקרוב למרות המשכורת. מצחיק כי כל הזמן דמיינתי ילד קטן רץ וצוחק שם וכמעט דפקתי את הראש בקיר, אבל יש אנשים וצריך לנשום ולהיות מאופקת. ארוחת ערב נחמדה שבמהלכה השותפה של החבר שאלה משהו על הבנים ואני אמרתי שהם כמו זוג אז החבר אמר שהם כמו זוג עם יחסים גרועים מאוד כי הברנש טיפוס שממש קשה לחיות איתו. הלב נפל לי קומה אחת ונזכרתי בעוד כמה דברים שאמא אמרה ביום שישי.. החלטתי כמה החלטות פנימיות ומעכשיו מספיק עם השטויות.

עכשיו תורי להחליט, תורי להציב את התנאים, ואם לא יקרה בקרוב משהו ממש מספק, יהיה לו מאוד מאוד קשה אם בכלל להציל את זה.. פשוט כי נגמר לי הכוח הנפשי, פשוט כי לא משנה כמה אני מאוהבת וחולה על האדיוט הזה, הוא גמר אותי ועכשיו תורי להציל את עצמי לפני שאאבד כל טיפת כבוד עצמי, בטחון עצמי, שפיות והגיון המעטות שעוד נותרו בי. עכשיו תורי לחשוב על עצמי גם אם זה אומר בלי האהבה שלי.