לפני יומיים, אחותי חלמה חלום מוזר. בחלום היה אותי, אותה, וספייק, הציפור שלנו.
היא חלמה שהתעצבנתי עלייה, והרמתי את הכלוב (והכלוב ממש גדול) של הציפור וסובבתי אותו ממש מהר.
זה היה סוג של.. חיזוי. לא חיזוי שאעשה את זה, אלא חיזוי שיגיע סופו של ספייק.
והנה, היום, ה - 11.3.12, הגיע סופו. טוב, 20 שנה לתוכי זה המון. אבל .. אני שמחה. אני ממש
לא רציתי להפרד ממנו, אבל נראה לי שהוא ממש רצה להפרד ממנו. מהעולם. רק לשבת בכלוב כל
היום, לפחד מכל מה שזז, להיות עם כנף שבור, ואי יכולת ללכת לעוף עם שאר הציפורים.
אבל.. שם, למעלה, בגן עדן, הוא יוכל. כי הכל שם אפשרי.
להתראות ספייק, היית נחמד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
™Kitty
איזו ילדת אור ירח למופת ^^