אם אתם רוצים הצצה קטנה בחיים שלי אז בואו למטה (:

לא חשבתי שאני אי פעם אוכל לומר את זה בתקופה הזאת בחיים שלי.

אבל עבר עלי חתיכת יום ארוך ומעייף.

---

ברגע שבו פקחתי את עיני, השעה הייתה 7:40, ואני ידעתי שאבא עוד מעט יתקשר אלי. ישבתי קצת בתחתונים מול המחשב, ואז הוא התקשר. קבעתי איתו אתמול שבבוקר אני אביא לו בגדים, דברים לעבודה וכו'. סכין גילוח, תחתונים, גרביים, חליפות, חולצות, טרנינג, חולצות רגילות,טי שרט למועדון כושר, תיק, שקיות, משחת שיניים, מברשת שיניים וכו'.

אחרי זה שיחקתי במחשב עד 11, ב 11 תיכננתי לראות קצת אינויאשה כי עבר מלא זמן מאז שראיתי. (עכשיו 2:14 בליילה, הספקתי לראות רק 5 דקות מהפרק.) כל כך הרבה זמן, אין לי זמן פנאי לעצמי, רק לי ולמחשבות שלי. זה גם מה שאני אוהבת בבלוג הזה, שבמקום לשחק עכשיו במייפלסטורי או משהו כזה, אני יכולה פשוט להניח את דעתי, לפרוש לפני את אירועי היום ולתכנן את המחר. לספר לאחרים עלי החיים שלי. גיא התקשר אלי ב 11:05, ואמר שהוא נוסע לקנות בגדים בפתח תקווה ושאל אם באלי לבוא איתו. כבר קבעתי עם סימה, שנלך לקיוסק ונקנה סיגריות. אז שאלתי את סימה אם באלה גם לבוא, אז נסענו בסוף אני, סימה, גיא ואבא שלו. קנו לגיא שני ג'ינסים, ונעליים לאח הקטן שלו. כשאני וסימה חזרנו, קנינו לה סיגריות. הלכנו וישבנו בגן שעשועים, עישנו סיגריה. סתם, מדברות.

גשם.

הגשם הזה. היה הגשם הכי מטורף שראיתי בחיים שלי.

הכי מטורף והכי יפה.

הלכנו לכיוון הבית שלי מהגן שעשועים. הגשם ירד בעוצמה חזקה כל כך, שכל טיפה שפגעה בכביש או במדרכה התנפצה למיליון חלקיקים קטנים וגרמה להכל להעלם מהעין מהברכיים ומטה. הסתכלתי מגבעה על הירידה שירדנו בה, והכביש היה לבן מרוב גשם. הגענו אלי הבייתה רטובות בטירוף. החלפנו בגדים, הבאתי לה כמה מהבגדים שלי (שהתאימו לה באורח פלא! כי החזה שלה הרבה יותר גדול משלי, אבל היא גם יותר נמוכה ממני. ומבנה הגוף שלנו לגמרי שונה אחד משל השנייה).

פשוט דיברנו מלא זמן וגילינו עד כמה אנחנו דומות

אף פעם לא הצלחתי להסביר את זה לאף אחד, אבל איתה שתינו חשבנו על זה, ושתינו הבנו את זה.

תתארו לכם, שכל בן אדם רואה צבע מסוים בגוון אחר. לדוגמא אם אני רואה צבע שבשבילי זה נחשב כחול, אז בן אדם אחר יראה את הצבע הזה בתור צבע שנחשב בשבילי ירוק. איך אפשר לבדוק האם זה נכון?

הלכנו אליה הבייתה, אימא שלי הסיעה. ראינו את הסרט "טעות בכיוון 3". חתיכת סרט מטומטם ומשעמם. כן, רוצחים בו הרבה, והוא מגעיל, אבל חסרה עלילה, חסר מתח, חסר אימה.

[לפני כמה ימים חברה שלי (מרים) אירגנה מסיבה במועדון מסוים. סכום מסוים להסעות, סכום מסוים לכניסה. המסיבה התבטלה, אבל אבא כבר נתן לי את הכסף. רק צריך להעלם מהבית עד 2 בליילה.]

אימא שלי הסיעה אותי למקום שלכאורה ההסעה "אמורה לצאת" מימנו. גשם... הרבה. קור? חזק.סימה וגיא אירחו לי חברה עד 1 בליילה. כל כך רעבה, מתה מפחד ללכת לברזייה בגלל הגשם. המגפי פלטפורמה שלי? מלאים בפאקינג בוץ. בלאטס =____=... ב 1:15 התקשרתי לאימא שלי שתבוא לאסוף אותי. [אגב נגמרה לי הקופסאת סיגריות היום... ):] תירצתי לה שחזרנו מוקדם כי הייתה נזילה בתקרה של המועדון. אני לא יודעת אם היא קנתה את זה או לא, אבל היא הייתה עייפה מכדי להבין משהו גם ככה.

ואז הגעתי הבייתה. כרגע אני שותה שוקו, ומחכה שהקוסקוס-מנה-חמה שלי יהיה מוכן. למה? כי אני מאגניבה.

זה הכל להיום אנשים ^_^ ביי ביי!!!

סתם חשבתי על השיר הזה באופן ראנדומלי. תהנו (:

Hello Peoplez!

הרגע פתחתי את הבלוג. איזו התלהבות :D *מדמיינת מחיאות כפיים בראש שלי*

אני לא עומדת לחפור על התרגשות, כי אני לא מתרגשת. בסך הכל פתחתי את הבלוג הזה כי אני מקלידה יותר מהר ממה שאני כותבת יומן.

---

אני בת 14, עוד מעט 15. לא פרחה. לא פריקית ברמות מטורפות. לא אימואית. לא פאנקיסטית (אני לא מכירה פאנקיסטים שהם לא הומלסים, אז מעניין איך פאנקיסטים יכולים לעשות בלוג). ואני לא חננה (עד כדי כך...)

אוקיי! היום יום חמישי. עוד מעט יש חלוקת תעודות ^~^ שעה ראשונה, ערבית. בלאט אין לי כוח =.= אבל לא הברזתי. גם לא עישנתי סיגריית בוקר היום o-o

שעה שנייה מבחן בביולוגיה. בלאטס, שוב. זה מבחן רשות. נראלי קיבלתי בערך 70 ככה. עצה קטנה: תמיד תשבו רחוק מהמורה במבחנים, ותשבו ליד מישהו שאתם בוטחים בו. אל תכתבו את השם שלכם כשמגישים לכם את המבחן. תחכו שהמורה לא תסתכל, תחליפו במבחנים עם מי שיושב לידכם ותמלאו לו את כל מה שאתם יודעים (או דיי בטוחים שאתם יודעים). תסמנו כוכבית בעיפרון ליד כל שאלה שעניתם, אבל בעדינות כדי שאחר כך תוכלו למחוק את הכוכבית שהמורה לא תחשוד. אחרי שסיימתם תשתעלו או תכניסו לו מרפק כשהמורה לא מסתכלת. תחליפו בחזרה. עשיתי את זה היום עם ידיד שלי ומסתבר שהוא לא ידע מה שאני ידעתי ואני לא ידעתי מה שהוא ידע D:

שעתיים מתמטיקה. לא מבינה כלום, באלי לרדת להקבצה ב', המורה לא פאקינג נותנת לי. בלאטס, שוב. אז במקום ללמוד מתמטיקה, אני חישבתי כמה ציורים ציירתי בערך בכל החיים שלי :D נתון שידוע לי מראש זה שבכל סוף שנה, כשאני אוספת ציורים מהמחברות השונות שלי, יש לי בסביבות 1000 ציורים. (מחברות, סתם דפים, סקיצות, ציורים ממש פיצים בצדי הדפים בחוברות וכו'.)

לומדים בסביבות 180 ימים בשנה (לא כולל שישי שבת, לא כולל חגים, 180 בערך.) 180 ימי לימודים, בכל יום אני מציירת בערך 15 ציורים. 180X15, 9 שנים של לימודים בבית ספר יסודי + חטיבת ביניים. אז לכפול את התוצאה של 180X15 ב 9. לתוצאה מוסיפים נגיד 150 ציורים או 200 ציורים מהשנים שלי בגן. לסכום מוסיפים 1000 ציורים בערך שאני ציירתי בבית כשהיה לי משעמם. לא זוכרת ממש מה חישבתי בבית הספר, אבל יצא לי 20,700 ציורים נראלי. זה נשמע הגיוני, בהתחשב בעובדה שיש לי בוודאות 6000 ציורים שספרתי אצלי בבית, ובערך 2000 ציורים שזרקתי לפח. (לקח לי שנה שעברה 11 ימים לסדר את כל הדברים האלה, 6 שעות בכל יום. התחרפנתי -.-)

אחרי מתמטיקה ספרות. האאא, שיעור ספרות. אני מתה על המורה לספרות, היא פאקינג מגניבה ! XD קראנו סיפור על איקרוס ודדאלוס, וכל פעם שאמרו בסיפור "איקרוס התרומם גבוה יותר ויותר" אז כל הכיתה צחקה. ואז המורה אמרה לנו להפסיק, המשיכה לקרוא את הסיפור וכל פעם שהופיעה המילה "התרומם" היא צחקה.

בשיעור ספרות המסוים שהיה היום, קראנו את המחזה "בעלת הארמון". אני מכירה את הסיפור כי כשלא היו לי ספרים לקרוא אני קראתי אותו כשהייתי קטנה (היה לנו את זה בבית מאח שלי). לא מצאתי היום בבוקר את המחזה, אז פשוט הנחתי את הראש על השולחן. ראאר~~ יש לי ילד חתיך בכיתה שישב ליד המורה. הסתכלתי עליו כל השיעור, וכעת אני מרגישה רשמית כמו פדופילית מטרידנית ברמות מטורפות D: *קריאות הידד בראשי*

שיעור אחרון - שוב פעם ערבית. ברחתי ^-^!! כל כך קל לברוח מבית הספר שלי. לא משנה כמה חומות וכמה גדרות המנהל שם מסביב, אני וחברים שלי תמיד מוצאים דרך לעקוף את הגדרות.

-הערה!!! לצורך שמירת הפרטיות של החברים שלי והאנשים מבית הספר שלי, אני ממציאה להם שמות בדויים ולא נותנת פרטים אמיתיים ב100% עליהם. או עלי. לא באמת קוראים לי מריה, זה רק כינוי שלי ^-^-

אז אני והחבר הכי טוב שלי (גיא) הברזנו מערבית. למה? לו יש פטור, ואני נכשלת גם ככה. וגם ככה היה בוחן בשיעור היום, והמורה אפילו לא מגישה לי את הבוחן כי היא יודעת טוב מאוד שאני אמתח קווים בצורת צלב קרס לשם הצחוקים (עשיתי את זה פעם אחת ומסתבר שניחשתי נכון וקיבלתי 4 נקודות על הצלב קרס <:).

ישבנו במועדון נוער שהוא צמוד לחטיבה. עישנו איזה כמה סיגריות (אחת או שתיים). אני פאקינג חייבת לו כרגע 9 סיגריות. או 8. זה ממש מבאס XD אבל אנחנו תמיד מחזירים אחד לשני.

כשההסעה של חברים שלי הגיעה, אני הלכתי הבייתה. ידידה שלי (סימה) התקשרה אלי ושאלה אותי איפה. בלאטס! (שוב פעם) שכחתי לגמרי שאני קבעתי איתה שנלך לקנות סיגריות ביחד X_X יצאתי כלבה. מזה התבאסתי מזה. שמעתי גם לפי הקול שלה שגם היא התבאסה. אבל רק לצורך העידוד העצמי שלי - אני תמיד מלווה אותה הבייתה ואז אני חוזרת לגמרי לבד >_>

חזרתי הבייתה, אכלתי, שיחקתי קצת במחשב. אימא שלי? באריאל, בתחנת משטרה. מתלוננת על אבא שלי -__- היא מתנהגת כמו ילדה קטנה. מתגרה בו, נותנת לו אגרופים (והיא באחלה כושר, כולה שרירים) ומקללת אותו, ואז היא מתפלאה כשהוא דוחף אותה מחוץ לבית ונועל את הדלת. אימא'לה היקרה החליטה לקחת אבן דיי גדולה ולנפץ את הזכוכית ליד הדלת =_=... ועכשיו עוד היא מתלוננת עליו. טוב שלא פאקינג הגזימה. הרכב של אבא נהרס איפשהו ליד העיר שלנו. הוא חזר הבייתה כש(גיא) ו(מאיה) באו אלי. אימא שלי צרחה עליו והוא צרח עליה, עד שהוא שאל אותה איפה הוויסקי שלו והיא אמרה לו "הנה הויסקי יא דפוק" ואז נמאס לו ממנה אז הוא נסע לישון אצל חבר טוב שלו. אני, גיא ומאיה יצאנו לטייל ביישוב. ישבנו בגן שעשועים, התנהגנו כמו אידיוטים כי זה פאקינג כיף!!! ושיחקנו אותה שודדי הקאריביים כמו ילדים בכיתה א'.

---

10:15pm: הרגע אבא שלי התקשר אלי. הוא חזר מהתחנת משטרה. הוא מורחק מהבית ל 5 ימים, וישר ביום שבו מותר לו לחזור הבייתה אז הוא טס לחו"ל לאחותי הגדולה. יש לה סרטן והיא עומדת לעבור ניתוח. אסור לאבא שלי להתקשר לאימא שלי ולה אסור להתקשר אליו. מחר בבוקר אני צריכה להתעורר מוקדם כדי להביא לאבא שלי את הדברים שלו כדי שהוא יוכל לנסוע לעבודה. סכין גילוח, מכנסיים שחורים, משחת שיניים ומברשת שיניים, דברים שקשורים לעבודה שלו, נעליים, גרביים, תחתונים. נהדר אימא. שוב פעם עשית את זה - לא התחשבת באף אחד חוץ מבעצמך. ואבא, גם אתה פישלת.

זה הכל להיום! ביי ביי, וליילה טוב אנשים (:

אני מקשיבה כרגע לשיר: