The It.

ילדה שאני אהבתי יותר מכל אדם, נפרדה ממני.. ואני לא התעקשתי להילחם. אבל עכשיו, אני די מתלבט ואני גם לא כל כך מבין, למה הכל מוביל. אבל את האמת? זה כבר מזמן לא מעניין אותי, מה מוביל לאן(למה). אני פשוט זורם עם הכל, הרגשה שכאילו שאני סתם נהר, שפשוט זורם לאותו כיוון, ונתקל פה ושם בכמה סלעים או עצים. 

אני מסתכל על בנות אחרות, חמודות. אבל אני לא יודע מה להגיד, מה לעשות. אז אני פשוט עובר על זה, זורם עם זה. אני מנסה להבין, מה יקרה בעתיד. האם אני באמת אוכל להשתנות, חיצונית, וגם באופי. אני לא יודע, אבל אני ממשיך לזרום עם זה. כל בוקר, רואה אותם אנשים, חלקם הגדול לא מכירים אותי, אני מסתכל עליהם ומתבלבל, מה הם מחפשים, מה הם רוצים? אני זוכר איך הכל היה שנה שעברה, ואיך אני השתניתי השנה. אני לא רוצה להישאר כמו שאני השנה, אבל עם זאת, אני פשוט זורם עם זה. 

אולי חלקכם הגדול לא יודע, אבל יש סוד - "חוק המשיכה", בזכותו אפשר להשיג הכל. רוב האנשים שצפו בסרט או שקראו את הספר, המשיכו בחייהם, לא האמינו. אני דווקא כן מאמין, אני רואה את השינויים שבי לאט לאט, אני רואה את השינויים של ההישגים שלי. אני רק יכול להגיד, זו הדרך שלי להצליח. 

אני לומד בכיתה, שבה אנשים לא מכירים אותי, יותר נכון, מכירים אותי בתור טיפש חסר רגישות, טמבל שמתנהג לא יפה. אבל זה לא נכון. אני יודע הרבה יותר מרוב הילדים האלו, הם עדיין קטנים. אז מה אם אני לא טוב בלימודים? למידה מהחיים הרבה יותר שימושית ומסיבית מאשר לימודי בית ספר. אז אנשים אומרים שאני טיפש, אבל אני לא. אני כבר בגיל הזה, חושב על פרוייקטים גדולים. יש לי ארגון פוליטי שהוקם על ידי (http://www.facebook.com/ThePeaceOfDemocracy), אני פיתחתי קהילת פורומים באנגלית (http://theit.freeforums.org/index.php?sid=ea81bdf4ac26bbf1afd107c56eae1dbc), אני עובד על משחק דפדפן חדש - פרוייקט עצום, מדובר על רווחים כספיים, פרסומים עצומים, הרעיון הזה יהיה מהפכה בקרב קהילת משחקי הדפדפן בארץ (יותר מ-50,000 יש בקהילה הזו). אני משחק במשחק, אז אני מלמד, עוזר ומחנך. אני רוכש כבוד, מחזיר כבוד. אני נותן עזרה, אבל למשהו לא מקבל אותה חזרה. 

אני לא יודע, אני פשוט הרגשתי צורך לכתוב, כבר לא הייתי פה תקופה די ארוכה.