החושך לא תמיד מביא את הרוע כמו שהאור לא תמיד מביא את הטוב

טוב אז סיפור חדש (: אני מקווה שתאהבו, בלי הרבה חפירות נעבור להקדמה

אינלי מושג מה קרה,

אין לי מושג איך הגעתי לפה אבל אני יודעת שאין דרך חזרה.

האנשים האלה, ההורים הכל חוזר אליי עכשיו, והקול הזה שצעק לי ליעד תברחי,

חשבתי שלא אשמע אותו עוד, אבל את אותו הלילה הנורא מעולם לא שכחתי,

את אותו לילה שבו החיים שלי השתנו מקצה לקצה בני האדם שחשבתי שהיו שם בשבילי תקעו לי סכין בגב,

מאותו הלילה אני לא סומכת על אף אחד אבל האם זה אפשרי שמי שחשבת שהוא האוייב שלך יקבל פתאום נקודת מבט שונה?

אז איך הכל התחיל? איך אני יסביר?, גיליתי עולם אחר ממה שתמיד חייתי בו, השמחה והאושר נעלמו בשנייה אחת,

באותו הלילה נפקחו עיניי וגיליתי ש: "החושך לא תמיד מביא את הרוע כמו שהאור לא תמיד מביא את הטוב" ( בית הלילה - "מסומנת" )

אז הגיע הזמן שתכירו אותי (-;

קוראים לי ליעד זהבי, אני נערה כביכול רגילה בת 17, יש לי עיניים תכולות ושיער שטני, רזה גבוהה מאוד

החיים שלי היו מאושרים ותגלו מה קרה בהמשך שהפך אותם לגמרי :P

יש\היו\יהיו (זאת הפתעה) 2 חברות טובות:

עדן - ילדה חברותית מקסימה שאני אוהבת\אהבתי הכי הכי הכי מראה: עיניים ירוקות שיער שחור ארוך, רזה גבוהה

דניאל - ילדה מקסימה, החברה הכי טובה שלי מכיתה ז' אנחנו עושות הכל ביחד (: היא מאוד יפה שיער שטני ועיניים בהירות

שרית - האוייבת הכי גדולה שלי, אני שונאת אותה כבר מכיתה ז' !! היא גנבה לי תחברות והשתלטה על הכל ואפילו עשתה עליי חרם!!

אני מקווה שתיכחד.לא מגיע אפילו שאני אכתוב איך היא נראית !, פעם היא הייתה חברה טובה שלי ועכשיו שתקפוץ לי ><

עומר - ילד חתיך (עיניים כחולות ושיער חום) שאני מאוהבת בו מכיתה ט' אבל הוא בחבורה של שרית,

היא מנצלת אותו והוא כמו כלבלב שלה עושה מה שהיא רוצה

אדם - הילד החדש. הוא הצטרך לכיתה בתחילת שנה, גבוה רזה שיער שחור ועיניים ירוקות, חתיך,

ליהי (♥) - אחותי, בת 15 שיער בלונדיני עיניים בצבע זהב (היא מדהימה) אוהבת אותה הכי בעולם

אבא שלי נפטר כשהיית קבת 14 ומאז אני גרה עם אמא שלי ואחותי, אני לא יודעת איך הוא נפטר ולא נתנו לי פרטים אבל אני רוצה לברר

אני די טובה בלימודים ואוהבת לקרוא מדי פעם אני מתה על דמדומים ואני מחכה לבכורה של הסרט החדש *~*

פרק ראשון

"אמאאאאא איפה את?, אבא אתה שומע אותי? איפה כולם ייבבתי? התעוררתי בבכי מהסיוט, הלכתי לשתות כוס מים אבל לפני זה בדקתי אם אחותי ואמא לי בחדר שלהן ישנות, נשטפתי הקלה כשראיתי שהן פה, אחותי נראתה שלווה בשינתה אמא שלי קצת פחות,

מחרותיים היום הראשון של בית הספר ומאוד התרגשתי החברות שלי ואני הולכות למסיבה של פתיחת השנה, חזרתי לישון.

התעוררתי בבוקר לקול צלצול פלאפון, היה באלי לשבור אותו ^^ הסתכלתי מה השעה וראיתי ששבע בבוקר, גלגלתי עיניים ועניתי

"הלו?"

"ליעד?"

"כן?"

"זאת ליהי את יכולה להביא לי את השלט של המזגן?"

"איזה עצלנית בשביל זה היית צריכה להעיר אותי? אוף איתך"

"את צריכה להיות רגילה לא?"

"כן" אמרתי וגלגלתי עיניים

הלכתי לחדר שלה והבאתי לה תשלט של המזגן ועשיתי פרצוף כועס והיא בתגובה רק צחקה.

התארגנתי אירגוניבוקר ונכנסתי לפייסבוק, ראיתי שכולם מתרגשים מהמסיבה וראיתי את דניאל מחוברת,

ליעדוש: דנייייאאאאלללל

דניאל: ליעדדד 

ליעדוש: באלך נצא עכשיו לקניון? גם ככה אנחנו ערות מוקדם ואין לי מה לעשות

דניאל: סבבה יפה יצאתי אלייך

ליעדוש: מחכה ♥

סגרתי תצ'אט התארגנתי ויצאתי לחכות לדניאל, דניאל הגיעה אחרי 10 דקות ויצאנו לקניון שהוא 2 דקות מהבית שלי 

נתתי לה חיבוק ונשיקה והתחלנו להיכנס לחנויות, מצאתי שמלה מדהימה וגם דניאל אחר כך התאמנו לה אקססוריז ומצאנו גם נעליים ותיקים

יצאו לנו סטים מדהייימייים ♥ אני מקווה שאנחנו נראה טוב עם ה אמרתי

הנה מה שקנינו:

אני:

דניאל:

יצאנו לפארק וטיילנו קצת אחר כך כל אחת חזרה לבית שלה (: היינו צריכות לישון טוב לקראת מחרף אמא שלי אמרה שהיא מקווה

שיהיה בסדר שם הלכתי לישון אחרי מקלחת ואז זה חזר, הסיוטים חזרו, שאלתי את עצמי עד מתי זה יימשך וניסיתי להירגע,

באחד הסיוטים שמעתי את הקול הזה, :( אותו הקול של הבנאדם שהופיע בחלומות שלי, אולי הוא לא אמיתי? אני זכרתי בבירור את פניו אבל לא ידעתי מה המשמעות שלו בחיי.

חזרתי לישון ובבוקר קמתי רעננה לשם שינוי, נסעתי למספרה ולמאפרת ואר כך נפגשתי עם דניאל והתארגנו למסיבה, כלכך התרגשתי !

יצאנו מהמונית וראינו מבנהה ענק ומתוכו בקעה מוזיקה, חייכנו אחת אל השנייה ובאנו להיכנס כשפתאום מישהו תפס את היד שלי,

הסתובבתי אחורה וראיתי את ________ מחייך אליי חיוך יפה, הוא אמר:....

נוואיך יצא?

אני יודעת שלא כזה מותח וזה אבל אני מקווה שאהבתם

אני מתגעגעת מאוד לקוראים שלי ואני מקווה שיחזרו

אוהבת אותכם ♥