אני יודעת שהייתי אמורה להעלות פרק לפני שבוע אבל לא הרגשתי כלכך טוב (המבינה תבין)
אז הנה היום אני מעלה פרק ואני מצטערת שהייתם צריכים לחכות יותר זמן
מהפרק הקודם:
ראיתי שהוא נעלב אבל פשוט לא יכולתי לסבול את זה יותר, חזרתי אל החברים שלי ופתאום ראיתי....
פרק 4:
פתאום ראיתי שמישהי נכנסה לכיתה שלנו, היא הייתה מאוד יפה, כשהיה צלצול נכנסו לכיתה והמורה אמרה:
"תלמידים מצטרפת לכיתה שלנו תלמידה חדשה, תכירו את שירן" הבנות היו עצבניות כמובן והבנים רק פערו פה
אני פשוט גלגלתי עיניים וחזרתי לצייר במחברת, ואז המורה אמרה "שירן לכי שבי ליד ליעד, אדם תעבור לשבת ליד עומר"
הזדקפתי וראיתי את שירן באה לשבת לידי ואת אדם עובר בפרצוף נרגז לשבת ליד עומר, אדם ועומר שונאים זה את זה משום מה.
גם עומר לא היה מרוצה אבל הוא הסתכל על שירן כמו לא יודעת מה מלמלתי לעצמי "שקרן רודף שמלות" שירן לידי צחקה ושאלה:
"חחח מה זה החבר שלך?"
"לאלאלאלא מפתאום אבל הוא רוצה לצאת איתי למרות שיש לי חבר"
"אז הוא פנוי?" היא שאלה
"כן עומר כולו שלך"
"עומר? אני דיברתי על זה שיושב לידו"
"אההה, אז לא במקרה זה החבר שלי"
"אהה חשבתי.... לא משנה סורי"
"זה בסדר"
"באלך להראות לי תביצפר?"
"אממ... כעיקרון אין לי בעיה אבל כפי שאת רואה יש הרבה אנשים שישמחו לעשות את זה"
היא רק צחקה ואמרה "עזבי, כבר קרה לי דבר כזה והם רק בהו בי, אני מעדיפה מישהו שיודע לדבר"
אני רק צחקתי מהתגובה שלה, בהפסקה הראתי לה את בית הספר וגיליתי שיש לנו די הרבה במשותף,
הכרתי לה את כל החברות שלי שהסתכלו עליי בפרצוף שלא הצלחתי לפרש, אני רק משכתי כתפיים והמשכנו לדבר
ראיתי את שרית אדומה מכעס כששירן נופפה לעומר והוא רק בהה בה כמו רוב הבנים בכיתה.
מנקודת המבט שלו (אותו האחד מפרק 2):
-דפיקה בדלת-
"אבא?"
"כן עומר?"
"יש לליעד חברה חדשה ואני חושבשאם אני אתקרב אליה אני יוכל לגרום לה לשפוך מידע"
"מה אתה אומר?"
"וזה רק בשביל המידע או עוד משהו"
"רק בשביל המידע אבא" אמר עומר וגלגל עיניים
"תגיד עומר, אתה יכול לקרוא לטיפש שנכשל בפעם הקודמת?, אני צריך 'לדבר' איתו"
"בטח רק שנייה"
אני רק צחקתי כשחשבתי שהכושל הזה יחשוב שאני רוצה לדבר איתו, כמה טיפשות בבנאדם אחד?
מנקודת המבט של עומר:
אבא שלי כזה אהבל אמרתי וגילגלתי עיניים אבל אחר כך שירן הזאת תפסה את מחשבותי, איך זה קרה?
מי היא בכלל ולמה היא נראית לי מוכרת? ולמה ששמעתי אותה שואלת על אדם התעצבנתי כלכך? אוף אני מבולבל מדי !
התקשרתי לאורן ואמרתי לו עם הוא רוצה ללכת לאכול פיצה והזמתני גם את כל החבורה שלנו שכמובן ענו בחיוב.
יצאנו ואז משהו תפס את תשומת ליבי, הרגשתי שמישהו מסתכל עליי, הפניתי את מבטי לכמה שניות וקלטתי את שירן נועצת במישהו עיניים
לא הצלחתי להוריד ממנה את המבט והיה לה פרצוף של "על מה אתה מסתכל?" הפנתי את מבטי לעבר החבורה והמשכתי להעביר את הערב בסבבה.
חזרתי הבייתה וחיכתה לי הפתעה לא נעימה כלכך, זה לא אמיתי מה היא עושה פה? מי שהרסה לנו את החיים, וראיתי לידה עוד מישהו שהיה לבוש רשמי כזה
ואני פשוט הסתכלתי לא מבין מה קורה עד שאבא שלי פתח את הפה "עומר" קולו היה לחוץ, "יש משהו שאנחנו מריכים לדבר איתם עליו" אני רק התיישבתי כשעל פניה היה חיוך עקום ומוזר שלא הצלחתי לפרש,
היא התחילה לדבר ולא האמנתי למשמע אוזני "אני לא מסכים לזה" אמרתי בקול רם.
"חמוד שלי אפאחד לא שואל אותך אתה עושה את זה גם בלי רצון" רתחתי מזעם בעטתי בכורסה ועפתי מהבית למקום אחר, ואז כשנזכרתי במה שהיא אמרה נשברתי מכל הבחינות, היא אמרה:"...
טוב אז הנה הפרק ושוב אני ממש מצטערת,אני אשמח לביקורת ואני מבטיחה לפצות כי הוא יצא די קצר
אוהבת המון ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Miri .H.