It's My Life!

פעם החיים שלי היו מושלמים אבל לא ידעתי את זה,

פעם היה לי הכל.

פעם אבא שלי היה בריא והיה הולך לעבודה בכל יום,

פעם אבא שלי היה שמח והוא לא היה סובל,

פעם אבא שלי היה כועס לפעמים היה לו כוח...

והיום הוא חסר אונים.

אבא שלי חלה במחלת ריאות בעבודה שלו, הוא חלה בגלל אנשים רעים שלא היה להם אכפת מהחיים של הפועלים הקטנים שלהם,האנשים האלה הרסו אותנו.

לקחו לי את כל החלומות...החלום היחיד שלי עכשיו הוא שאבא שלי יהיה בסדר.

החלום היחיד שלי הוא שאבא שלי לא יהיה חסר אונים.

אני רוצה להציל את אבא שלי זה כל מה שאני רוצה.

אני לא מבינה את העולם הזה אני לא מבינה...

לפעמים אנחנו מאבדים אחיזה על החיים שלנו, האושר שלנו והמחר שלנו תלויים לגמרי באדם אחר.

כאשר אנחנו מנסים להחזיר לעצמינו את השליטה מתרסק לנו הלב.

זה כואב לוותר.

יש אנשים שלא מסוגלים לראות לעומק שום דבר ואף אחד, הם מקובעים בשיכבה החיצונית של העולם, אבל תמיד מצפים שיראו אותם לעומק.

איבדתי את היכולת לכתוב כמו שאיבדתי את היכולת לשתף, אולי זה עוד אחד מתופעות הלוואי הקשות של להיות "אדם בוגר" אתה נמצא במירוץ של להספיק ולהגיע ליעדים ואתה לגמרי שוכח את עצמך.

אני חיה כל יום מחדש בשביל אנשים אחרים כדי לסיים ולהתחיל לחיות בערך בשביל עצמי, אני יודעת שלא רואים אותי כבר, אני יודעת שאני לא בולטת, אין בי עניין... אני רקע וחלק ממשהו.

אני לא יודעת מה אני רוצה ואם בכלל אני רוצה משהו...הכל זז מסביב ואני מסתכלת מהצד, צופה בהכל ולפעמים מתגעגעת.