THIS IS NOT AN EXIT

החיםי שלי הם פשוט סיפור אחד שחוזר על עצמו.

אני מתחבר עם מישהו, מחשיב אותם לאחד להחבירם הכי טובים שלי רק כדי לגלות שאני בצעם סוג של ברירת מחדל ושהם תמיד יעדיפו מישהו אחר על פניי ושאני תמיד אשאר לבד

לא משנה כמה אני אדבר איתם, אבלה איתם, ארצה להיות אתים, הכל, תמיד יהיה מישהו אחר שהם מעדיפים יותר על פניי למרות שאיתי הם היו כל הזמן אבל תמיד אחרים עדיפים עליי.

אני הבנאדם הכי מרגיז, בכיין מעצבן ונוראי ביקום ואני כרגע לא מסוגל אפילו לתאר את השנאה העצמית שיש לי כלפיי עצמי וכלפיי הכל.

כי בשלב מסוים פשוט נמאס, אחרי שאתה חושב שסוף סוף הצלחת להשיג חבר טוב אתה תגלה שהם מעדיפים מישהו אחר והנה, הסיפור חוזר על עצמו, שוב.

אז נמאס לי, נמאס לי מהכל, נמאס לי מעצמי, נמאס לי מהקיום שלי פשוט בא לי לדפוק לעצמי את הראש בקיר ולמות כי נמאס לי להיות לבד כל הזמן כל כך לבד בצורה שזה כואב ועד שיש הזדמנות לחברה מסוימת אז גם אז להישאר לבד כי אף אחד לא רוצה אותך