לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Under the mask


מתחת למסכה ולחיוך המזוייף , דרך העיניים שלי ומהלב אל המקלדת ...

Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2012

אמא


אולי אני לא תמיד רצה לקנות את הדברים שאת צריכה מהמכולת למטה בדיוק ברגע שאת מבקשת

אולי אני לא מנקה לך את הבית כל רגע שאת מבקשת

אבל את פשוט לא מצליחה לראות כלום

את חושבת שאני זאתי שלא רואה כל מה שאת עושה בשבילי

אבל אם תפתחי את העיניים שלך קצת את תראי שאני תמיד אומרת תודה

תמיד

כל פעם שאת מסיעה אותי לאנשהו , כשאני יורדת אני אומרת תודה

כשאת קונה לי דברים אני תמיד אומרת תודה בסוף 

ואז תמיד אני שומעת את המשפט "אח אח אתם לא מעריכים כלום" ...

אולי את עושה בשבילי הרבה יותר דברים ממה שאני עושה בשבילך אבל עדיין זה לא אומר שלא צריך להגיד תודה על הדברים הקטנים

זה מתסכל שאת כל הזמן מזכירה לי מה אני צריכה להיות

שאני צריכה להתייחס אלייך כמו שאת התייחסת לאמא שלך

אולי את לא אמרת את זה במילים אבל זה היה נשמע שאמרת שלא גדלתי לפי התוכניות

באמת סליחה שאני לא יכולה להיות מושלמת ... !

זאת מי שאני ותתמודדו

אני כל הזמן מנסה לעשות אותך גאה בי אבל איכשהו את הצדקת את אח שלי

שאם שכחת שהוא זה שמשקר לך ומתחנף

ואז את צועקת כאילו אני כלב שלך!!! כאילו אני כלב שצריך לצעוק לו "שב!" בפרצוף כועס רק בשביל שאני אבין

אני לא מרגישה שאני חלק מהמשפחה הזאת כי אתם כמעט לא מכירים אותי ואתם כל הזמן יורדים עלי ומוציאים אותי בכיינית בסוף בלי לשים לב מה אתם אומרים

כי כשאבא אמר שאף אחד לא מבין אותי זה כן פגע כי אני מרגישה את זה הרבה זמן והוא עוד יותר אישר את זה

ואז את חושבת שבכיתי בגלל שיר מזדיין

אני כל הזמן עושה את עצמי חסרת רגשות בפניכם כי אתם לא יכולים להבין כלום

זה כבר מאוחר מידי

את חושבת שלא אכפת לי מכלום ולא אכפת לי ממך

אבל ביום שבכית בגלל שצחקנו בקידוש אני הלכתי לחדר ובכיתי ונרדמתי עם דמעות בעיניים

ונסיתי לבקש ממך סליחה אבל משום מה אני אף פעם לא מרגישה שאני יכולה לדבר איתך עמוק כמו שאני יכולה לדבר אנשים אחרים

אני החלטתי לכתוב לך את זה כי יותר קל לי להביע את עצמי בכתיבה...

אני מצטערת שקיללתי אותכם ככה ולא הצלחתי לשלוט בעצמי ולהתאפק כרגיל

פשוט נמאס לי מהעולם הזה כבר

אתם עושים את כל מה שאני עוברת יותר קשה ממה שהוא

את פחות או יותר לקחת לי את הדבר היחיד שאני באמת באמת התחברתי אליו תמיד

הדבר היחיד שהחזיק אותי לא לנסות לחתוך ורידים בפעם הרביעית

אפילו שלא ידעת את זה שהייתי קטנה הייתי בורחת למקום איזה גינה שאין שם אף אחד בערב ושרה בשקט כדי שלא ישמעו אותי

לא מתחברת לכלום חוץ מהמוזיקה ... לא לציור לא לריקוד לא ללימודים לא לספרים לא לכלום

רק למוזיקה , לשירה ולגיטרה 

וגם הדבר היחיד שאני חושבת שאני טובה בו

אז כן זה מעצבן אז כן התעצבנתי עליכם מה אני אעשה אני לא מושלמת תפסיקו לצפות ליותר מידי 

את ואבא צריכים להתחיל להיזכר בעצמכם בגיל שלי 

אני רק בת 14 וחצי נמאס לי שכולם מצפים ממני ליותר מידי נמאס ליייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

 

 

נכתב על ידי , 30/12/2012 15:37  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,130
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBehind a fake smile אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Behind a fake smile ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)