מכירים את זה שאתם מבלים את הרגע הכי טוב שלכם בחיים?
רגע שהייתם רוצים לעצור ופשוט להנות ממנו כמה שאפשר..
רגע שאי אפשר לשכוח
אבל אז פתאום הוא נגמר
וכל מה שנשאר ממנו
זה זיכרונות.
וכל מה שהייתם רוצים זה עוד פעם אחת לחוות את אותו הרגע
אותה השניה
אותם הדקות,השעות והימים
אותו הזמן
אבל הזמן.. הוא המשיך הלאה
ואתם נשארתם באותה נקודה
ללא רצון להמשיך
כי מה הטעם להמשיך אם הרגע המדהים הזה עבר?
אז כן, אני שונאת את אותו הרגע!
לא בגלל שהוא לא רגע מדהים.. להפך הוא מושלם!!
בגלל שאני יודעת שאחריו צריך לחזור לשגרה
ללימודים,לצבא,לעבודה ופשוט לחיים האמיתיים,לחזור למציאות
אבל היום בבוקר
התעוררתי וחשבתי על זה
שהרגע הזה קיים גם במציאות
רק שהוא מחולק לחלקים
ואם אני אחבר את כל החלקים
אני אראה שהוא לא שונה כל כך
מהרגע המדהים שאני מדברת עליו
כי שקיימת אהבה כמו שיש לי
לא צריך דברים כמו נרות או חדר פרטי
בשביל למשש את הרגע הזה
האהבה פשוט קיימת
אהבה של שנה וארבעה חודשים
שמבחינתי יכולה להימשך לנצח
כי זה כל מה שהייתי רוצה
לא לאבד אותו
כי לפחות כרגע
הוא הבנאדם שהכי חשוב לי אי פעם
אני מוכנה לעשות הכל בשביל שהוא יהיה מאושר
ולא משנה כמה אני יעשה
אני תמיד ירגיש שזה לא מספיק
שצריך עוד
ועוד..
ועוד..
וזה לא בגלל שאני פרפקציוניסטית
אלא בגלל שהוא חשוב לי
ואני רוצה שיהיה לו טוב
כי אני מאוהבת בו!
באמת מאוהבת3>
אז מה אם הרגע הזה נגמר?
הוא עדין באוויר
הוא עדין פה
ואני בטוחה שהסוף שבוע המדהים שהיה לי
עוד יחזור
ושיהיו לנו הרבה הזדמנויות
לשחזר את אותו רגע מושלם
כי אהבה כזו לא נגמרת בכזאת קלות! 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
