כל לילה אני שואלת את עצמי:לאן תחזור נשמתי אחרי המוות,את מי אני אפגוש?
כמו רוז,שחזרה לטיטאניק,לזרועותיו של ג'ק.
איפה הייתי באמת מאושרת?
כמה שזה כואב,לידו.
הוא חוזר אליי כל לילה בחלום,ושוב ושוב מציפים אותי זכרונות.
כואב לי לדבר על זה,ככ כואב שאני מרגישה שהלב לא פועם.
בלילה אחרי פרידה הסופית,ישבתי לידו,על הכיסא,הוא לא נתן לי לשבת לידו ולגעת בו.
אני רציתי להרגיש אותו,לפחות בפעם האחרונה,לטעום אותו שוב.
הוא נרתע ממגע שלי כי ידע שהוא לא יעמוד בפיתוי,וייזכר בכל הרגעים שהעברנו ביחד.
שהתעלפתי,לא יכולתי לפתוח את עיניי,הייתי בעולם אחר,אבל שמעתי את הצעקות.
הוא קרא לי בשמי,והרגשתי שהוא מחזיק לי את היד.
אם היו שואלים אותי:את רוצה לחזור לאותו יום שהוא הוא הציע לך חברות ופשוט להגיד "לא"?
לא,אני לא רוצה,למרות שזה כואב עכשו,הוא הגבר שאיתו הרגשתי אישה אמיתית,זיקוקים של רגשות,לטעום את שפתיו שוב ושוב.
כל לילה ולילה אני זועקת לאלוהים,לא,לא שיעזור לי,שהוא ישמור עליו,מכל משמר.
מגיע לי למות על כל המשחקים האלה ששיחקתי איתו,עם האהבה שלו,על המילים שאמרתי במכתב האחרון.
מכתב שהוא לא יכל לקרוא אותו,ועצר כמה פעמים.
שפכתי את הלב לגבר שעכשו זר לי,אבל הוא תמיד יהיה אצלי בלב המרוסק לאלפי חתיכות קטנות.
הנשיקה הראשונה איתו הייתה פשוט קסומה.
או הנשיקה הזאת,הצמיד אותי לקיר,והתנשקנו כמו מטורפים,הוא הזיע,הוריד חולצה ואמר שהוא כבר לא יכול.
"את האישה שלי,למה את משפילה את המבט?תמיד תהיי עם ראש מורם".
אני לא יכולה.
איבדתי אותך-איבדתי את הטעם לחיות,שאני ארצה למות,אף אחד כבר לא יחטוף לי סכין מהיד,אני פשוט אמות וזהו.
שתדע את זה,מה תרגיש?
אתה יודע שאני לא אחת מהרשימה שלך.
זכיתי בכבוד להיות הראשונה,של הגבר המדהים הזה.
תוך כדי כתיבה אני מנסה לעצור את הדמעות.
אתה תזכור אותי בעוד כמה שנים?
תעבור לידי ברחוב,ותראה אותי מחבקת מישהו אחר.
ואתה מסתכל בעדינות על מישהי אחרת,יותר טובה ממני.
נחליף מבטים,ונברח מהכל,סקס תוך כדי דמעות שלי,והבלבול שלך,להרגיש אותך אותך אחרי כל כך הרבה זמן,עברו שנים,ואני יודעת שתמיד תשאר אהבת חיי.
נקום בבוקר כאילו כלום לא קרה,נחזור לאהובים שלנו,זה יהיה כואב.
מאוד כואב.
אני מדמיינת את עצמי מדברת עם הבת שלי.
והיא מבקשת שאני אספר לה על האהבה,אהבה הכי גדולה שלי שהייתה לי.
אני אשתוק?אגיד בצביעות שזה האבא שלה?
אני אסתכל במבט מלא כאב.
אתחיל לבכות.
והיא תשב לידי,ולאט לאט אני אמצא את הכוח לספר לה את האמת.
היא מקשיבה בלי להגיד כלום,קמה והולכת לחדר שלה,אני שומעת בכי חנוק.
ואני בוכה,יחד איתה.