מושך אותי במילים עד שתמצא אותי נואשת אליך. אני נכנעת ומנשקת כל מילה כתובה מבין אצבעותיך. כשאודה שאני זקוקה לך, תרמס את לבי ותשאל אם חסרים עוד גברים בעולם. לא, לא חסרים. שחרר לי את הלב ואראה גם אותם.

כתמיד, אכעס עליך ואתנתק. אתה כבר לא תנסה לרצות אותי כבעבר. אתה הרי יודע שבקרוב שוב אהיה חלשה ואחזור ללקט עוד שארי תשומת לב נואשים ממך.

אני אתאפק, אתכנס בעצמי, אגע בעצמי, אחשוב עליך.

הדמעות ירדימו אותי הרחק הרחק ממך.