אז כבר עברה בערך שנה וחצי מאז שאח שלי חלה בסרטן והחלים מסרטן ועדיין חולה בסרטן.
כשזו לוקמיה לכו תדעו, זו הספירה חשובה וכרגע הספירה בסדר.
הוא אוכל בערך כמו שצריך ולוקח את התרופות שלו רוב הזמן.
הרבה פעמים חשבתי על זה אבל לא הרגשתי את המשמעות של זה.
לא הרגשתי את האבן ההיא חוץ מפעמים אחדות שפתאום בום - האבן נופלת לך על הלב וסותמת בדרכה את כלי הנשימה וגורמת למחנק ועקצוצים בעיניים...
הפעם האחרונה שקרתה לי הייתה בפורים, בשלישי. היינו בחוף ואיזה צלם אחד עבר וצילם אנשים.
הוא עצר לצלם את הקבוצה שלנו ונתקע איתנו כמה זמן במיוחד עם הוויכוחים שלי שירן חחח...
במהלך הויכוח איתה אין לי מושג אפילו איך הם הגיעו לנושא הזו הצלם אומר שהוא לא מאמין שצריך לחפש תרופות לחולים או אפילו להשקיע בזה משאבים, שעדיף להשקיע בדברים אחרים.
כמובן שהמוח שלי מיד העלה בפני את הסרטן של אח שלי. איך לא?
כשהצלם שנראה אדם חביב אמר שהוא חושב שלמשל בן אדם בן 45 שחולה בסרטן צריך למות זה היה הקש ששבר את גב הגמל.
אני פאקינג מכירה אנשים שמתו מזה! אנשים שהיו במחלקה עם אח שלי ושהכרנו ושהיו חברים שלו ושלי!!
איך אפשר לומר דבר שכזה?
מיד נחנקתי והתמאלתי בדמעות. עמדתי בצד עד שהוא הלך וכשתמר שמה לב כמעט והתמוטטתי עליה...
"אם אח שלי חולה בסרטן מגיע לו למות?? הוא רק בן 11! 11."
המשפט היחיד שהצלחתי להוציא מהגרון שלי ולא דיברנו על זה אחר כך.
הצלם הלך ולעולם לא ידע. אולי עדיף ככה.
אחרי זה התחלתי לחשוב שוב והבנתי שבעצם בכל התקופה שגילינו ששחר חולה והוא עבר את כל הניתוחים בדרך להחלמה לא הרגשתי כל כך משהו.
כאילו שידעתי שהוא יהיה בריא למרות ש80% זה עדיין לא 100%.
עכשיו משום מה אני הרבה יותר רגישה לזה...
אולי כי זה עבר, אולי כי הורדתי את המגננות שלי לאחרונה. אני לא יודעת למה אבל זה ממש משפיע עליי עכשיו בעוד שבעבר חשבתי רק על זה ששחר בטח יהיה עצוב מזה שאנחנו נצטרך להיפתר מהחתולים.
עכשיו בכל הזכר הכי קטן של סרטן אני מתקפלת, ואני לא מבינה את זה. למה לעזאזל?
אולי זה בגלל שאני מפחדת שזה יחזור. בדר"כ אני לא מבינה את הרגשות של עצמי ובגלל זה לא התחרפנתי כשגיליתי ששחר חולה.
אם זה יחזור אני יודעת, הסיכויים מתהפכים. אם זה יחזור יש לו רק 20% לחיות. כנראה המחשבה הזה מפחידה אותי.
אני כנראה ממש מפחדת מסיכוי ממשי לאבד אותו, יש לי כל כך הרבה דברים לפצות אותו עליהם, ויש לו כל כך הרבה בשביל מה עוד לחיות.
אניוויז, זה הפוסט האחרון שלי על הסרטן עד שאני אבין מה קורה איתי אדע במאת האחוזים ששחר שלי בטוח.
toodles!
כינוי:
Wholockian Wolf
בבלוג זה
בכל הבלוגים
